לפני מספר ימים נחשפה בתקשורת חוות דעת שנכתבה על ידי יחידת הטיפול במבקשי מקלט ברשות האוכלוסין וההגירה, ביחס למבקשי מקלט סודניים תושבי חבל דארפור. חוות הדעת נכתבה לפני כשנתיים, אולם עד למועד זה לא התקבלה החלטה אם לאמץ וליישם את האמור בה.
הרקע לחוות הדעת הוא הימצאותם בישראל של כמה אלפי מבקשי מקלט מדארפור. בשנת 2006 הוחלט להעניק רישיונות לישיבת ארעי (א/5) לכ-600 מבקשי המקלט מדארפור שנמצאו באותה העת בישראל, ללא בדיקה פרטנית של בקשותיהם למקלט. באשר לאלפי מבקשי המקלט מדארפור שנכנסו לישראל לאחר מכן – עד שנת 2013 רשות האוכלוסין וההגירה לא אפשרה לאזרחי סודן להגיש בקשות למקלט, ומאז, אף על פי שהם יכולים להגיש בקשות, לא מתקבלות החלטות בעניינם (למעט בעניינו של מבקש מקלט אחד מדארפור שהוכר כפליט). רבים מהם אף נשלחו למתקן השהייה "חולות". רק בחודשים האחרונים אומצה מדיניות, לפיה תושבי דארפור אינם מזומנים למתקן (אף על פי שבפועל חלק מתושבי דארפור עדיין מוחזקים במתקן "חולות").
חוות הדעת, שהוסתרה מבתי המשפט, מבית הדין לעררים ומהציבור, סוקרת את המצב בחבל דארפור ואת סוגי הסכנות שלהם חשופים תושבי דארפור, ועומדת על כך שבמדינות רבות תושבי דארפור השייכים לשבטים לא-ערביים מוכרים כפליטים. חוות הדעת עומדת על כך שהטענות העולות מבקשות המקלט של תושבי דארפור בישראל הן ש"מבקשי המקלט עלולים, בסבירות גבוהה, לחוות רדיפה בשובם למדינת מוצאם. רדיפה זו תבוא על רקע גזע (השתייכות לקבוצה אתנית) ו/או ייחוס דעה פוליטית המנוגדת לשלטון במקרים שבהם חווה המבקש אינטראקציה כלשהי (לרבות עיכוב, מעצר) מאסר וכיו"ב עם הרשויות".