בר"ם 2060/23 פלוני נ' רשות האוכלוסין וההגירה (15.10.2023)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של משפחה בת ארבע נפשות בעניין מתן מעמד מטעמים הומניטריים.
המבקשים הם בני זוג אזרחי אתיופיה, שנישאו בישראל ונולדו להם שתי ילדות, ושבקשות מקלט שהגישו נדחו. לאחר דחיית בקשות המקלט, המבקשים הגישו בקשה למעמד מטעמים הומניטריים, בה נטען שהימשכות הליכי המקלט הובילו להשתקעות של המשפחה בישראל. לכך הוסיפו כי הילדות נולדו בישראל, חיו בה את כל חייהן ומתחנכות כאן, והצביעו על קשיים רגשיים של הבת הבכורה.
משרד הפנים דחה את על הסף את הבקשה ולא העביר אותה לדיון בוועדה הבין-משרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים, לאחר שנקבע כי לא קיים "סיכוי מסוים" לקבלתה. ערר פנימי שהוגש על ההחלטה נדחה, וכך גם ערר שהוגש לבית הדין לעררים.
בית הדין לעררים קבע שהיות שהבת הבכורה לומדת בבית ספר שרוב תלמידיו הם אזרחי חוץ ושפת הלימודים בו היא צרפתית, היא בעלת זיקה מוחלשת "להוויה המרכזית בישראל" ו"ספגה את תרבות הבית המקורבת יותר להוויה באתיופיה". בית הדין לעררים דחה גם את הטענה שהועלתה בדבר החובה לקיים ראיון עם הילדות, וקבע כי חובה זו לא חלה במקרה זה, שבו הוגשה בקשה מטעמים הומניטריים על-ידי המבקשים, מבלי שהיא נתמכה בראיה כלשהי בדבר מצבן של הילדות.
על פסק דינו של בית הדין לעררים הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, שנדחה אף הוא.
במסגרת בקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי המבקשים לבית המשפט העליון, משרד הפנים הודיע כי בעת הזו הוא נמנע מכל הרחקה לאתיופיה עד שיושלם הליך הבחינה באשר למצב השורר באתיופיה כיום.
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור וציין שפרק הזמן שבו נמשכו הליכי בחינת בקשות המקלט של המבקשים אמנם אינו מבוטל, אך במכלול הנסיבות אין בו לבדו כדי להניח בסיס ל"סיכוי מסוים" לקבלת בקשתם על-ידי הוועדה הבין-משרדית. בית המשפט הוסיף כי עניינן של הילדות מעורר קושי לא מבוטל, בהתחשב בכך שהן נולדו וגדלו בישראל ובה חיו עד כה, אך לא נמצאה הצדקה להתערב ב"גלגול שלישי" בקביעות העובדתיות בפסק דינו של בית הדין לעררים ביחס לנסיבותיה של הבת הבכורה. בית המשפט הוסיף כי הוא מייחס משקל להצהרתה של המדינה בדבר מדיניות אי-ההרחקה הקיימת ביחס לאזרחי אתיופיה, שמשמעותה המעשית היא שהמשפחה כולה תוכל להוסיף ולשהות בישראל.
בית המשפט הוסיף שככל שבעתיד מדיניות זו תשתנה ובינתיים יחלוף פרק זמן נוסף, המבקשים יוכלו לשוב ולהגיש בקשה חדשה להסדרת מעמדם, לרבות זה של הילדות, בהתאם לנסיבותיה העדכניות של המשפחה באותה העת.