בר"ם 7134/23 פלוני נ' משרד הפנים (30.9.2023)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור בעניין דחיית בקשתו למקלט מדיני של אזרח סין.
המבקש נכנס לישראל בשנת 2004 והחזיק ברישיון ישיבה מסוג ב/1 לעבודה בתחום הבניין, ובשנת 2009 הגיש בקשה למקלט בישראל בטענה כי הוא נרדף על ידי הממשל הסיני בשל היותו מתרגל "פאלון גונג". בקשתו נדחתה על ידי משרד הפנים.
במסגרת ערר שהוגש על החלטת משרד הפנים, בית הדין קבע שבקשת המקלט מעלה קשיים במישור האמינות, וכן במישור תום הלב, הנדרש לשם הוכחת "פליטות במקום"; וכי היא אינה מבססת הוכחה לפחד מפני רדיפה, שעה שנאמר על ידי המבקש כי מצבם של בני משפחתו בסין שפיר, ולא הוצגו ראיות חיצוניות התומכות בתחושותיו של המבקש, לפיהן גורמים מטעם המשטר הסיני ניהלו או מנהלים אחריו מעקב בעקבות תרגול השיטה.
בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש, על ידי המבקש וביתו הקטינה. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קבע שלא עלה ידי המבקשים להראות כי בקשתם מעלה סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך; כי מדובר במקרה של חשש לעיוות דין חמור; או שמתקיימות נסיבות חריגות אחרות, ולכן אין עילה למתן רשות ערעור.
בית המשפט ציין שמשרד הפנים לא חלק במישור העקרוני על תופעת רדיפתם של מתרגלי השיטה ומשפחותיהם בסין, ואולם, בחינתו התמקדה בעניינו הפרטני של המבקש, ובשאלה האם קיים "פחד מבוסס היטב מפני רדיפה" למבקש עצמו. לפיכך נקבע שההכרעה בעניינם של המבקשים נטועה עמוק בעניינם הפרטני, מבוססת על קביעות שבעובדה, ואינה מעלה שאלות עקרוניות המצדיקות מתן רשות ערעור.
בית המשפט הוסיף שלא מצא לנכון להתייחס לשאלת אופן יישומה של דרישת תום הלב לצורך הכרה בעילת "פליטות במקום".