בית המשפט המחוזי – קבלת ערעור על דחיית בקשה למעמד מטעמים הומניטריים

עמ"נ (י-ם) 53367-12-21 לימבו נ' משרד הפנים (17.1.2023)
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על פסק דין של בית הדין לעררים, והורה להביא את עניינה של המערערת, אזרחית נפאל, בפני הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים.
המערערת עבדה בישראל בענף הסיעוד משנת 2006 ועד שנת 2020 ברישיון. בשנת 2020 המערערת הגישה בקשה למעמד מטעמים הומניטריים, בה טענה שחוותה אונס קשה בנפאל בעקבותיו היא הרתה ונולד לה בן, כי אונס נחשב לאות קלון בנפאל, וכי המערערת אולצה להינשא לגבר האנס, וכשנה לאחר מכן סולקה מביתו תוך ניתוקה מבנה שאין לה קשר עמו עד היום. עוד נטען בבקשה שבין המערערת לבין מעסיקיה, ילדיהם ונכדיהם נוצרו קשרים עמוקים, וכי לאחר פטירת מעסיקיה, שראו במערערת כבת, נותר קשר אמיץ בינה ובין ילדיהם. בנוסף נטען שאחת מבנות המעסיקים שנפטרו סובלת מסכיזופרניה פרנואידית, והיא נקשרה למערערת, כי בין השתיים קשר רגשי מיוחד, וכי המערערת מהווה עוגן רגשי תומך עבורה באופן התורם ליציבות במצבה הנפשי ומונע את אשפוזה. כמו כן נטען שלמערערת לא נותרו קרובי משפחה בנפאל ושבני משפחת האנס עלולים לרדוף אותה אם תשוב לשם.
בקשתה של המערערת נדחתה על ידי משרד הפנים על הסף מבלי שהובאה בפני הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים, וערר שהוגש לבית הדין לעררים נדחה.
בית המשפט המחוזי עמד על כך שבהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, כדי שבקשה למעמד תועבר לבחינת הוועדה הבין-משרדית אין צורך להראות "סיכוי סביר" שהיא תתקבל, ודי ב"סיכוי מסוים לכך".
בית המשפט עמד כל כך שבהתאם לחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוצגה, עזיבתה של המערערת את הארץ עלולה לגרום לנזק לביתם של מעסיקיה, בשל הסכיזופרניה הפרנואידית ממנה היא סובלת, ושבמסגרת בחינת קיומם של טעמים הומניטאריים מיוחדים, אין לשלול את האפשרות שתישקל במקרים ייחודיים גם מערכת יחסים יוצאת דופן בין מבקש המעמד ובין אזרח ישראלי.
בהתאם לכך בית המשפט קבע שבקשתה של המערערת אינה בקשת סרק או בקשה שעל פניה אינה מעלה טעמים הומניטריים, והורה להעביר את הבקשה לבחינת הוועדה הבין-משרדית.