ערר (י-ם) 1333-21 פלוני נ' משרד הפנים (28.8.2022)
בית הדין לעררים קיבל חלקית ערר שהגיש אזרח צ'אד, והורה לוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים לדון מחדש בשאלה האם מצבו הנפשי מצדיק מתן מעמד מטעמים הומניטריים.
העורר, אזרח צ'אד, נכנס לישראל בשנת 2009. בקשת מקלט שהגיש נדחתה, ובהמשך נבחנה מחדש ונדחתה שוב. עם זאת, במסגרת הדיון בבקשתו, חלק מחברי הוועדה המייעצת לענייני פליטים סברו כי העורר סובל מפוסט-טראומה והמליצו שעניינו ייבחן על ידי הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים. המלצה זו אומצה על ידי שר הפנים.
הוועדה הבין-משרדית המליצה בשנת 2014 שלא להעניק לעורר מעמד מטעמים הומניטריים, ולאחר שההמלצה אומצה על ידי מנכ"ל משרד הפנים, הוגש ערר על ההחלטה. במסגרת הערר ניתן פסק דין לפיו עניינו של העורר יחזור לבחינת הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים. בקשתו נדחתה בשנית בשנת 2021, ועל כך הוגש הערר.
בית הדין התייחס בפסק דינו הן לטענות הנוגעות לדחיית בקשת המקלט של העורר והן לטענות בעניין דחיית הבקשה למעמד מטעמים הומניטריים. באשר לבקשת המקלט, בית הדין לעררים קבע שבדין נדחתה הבקשה לעיון מחדש משום שלא העלתה שינוי נסיבות או מידע חדש ורלוונטי שיש בו כדי להביא לשינוי ההחלטה. בית הדין עמד על כך שבטענותיו של העורר בראיונות המקלט התגלו סתירות שלא ניתן להן הסבר מניח את הדעת, וקבע שהעורר לא הצליח להוכיח כי נשקף לו פחד מבוסס היטב להיות נרדף, כפי שנדרש לפי האמנה בדבר מעמדם של פליטים.
באשר לבקשה למעמד מטעמים הומניטריים, בית הדין התייחס לחוות דעת פסיכיאטרית משנת 2013 בדבר מצבו הנפשי הקשה של העורר לאחר שנודע לו על מות ילדיו. בית הדין הוסיף וציין כי הונחו בפניו מכתבים חדשים ועדכניים של פסיכולוגים ופסיכיאטרים שלא עמדו בפני הוועדה, וציין שהוועדה ומנכ"ל משרד הפנים לא דנו בחשיבות בשמירה על שגרת חייו של העורר, בתמיכה שהוא מקבל בישראל ושבאפשרות שמצבו הנפשי ידרדר אם יורחק לצ'אד.
בית הדין עמד על כך שהחלטת מנכ"ל משרד הפנים נשענת על עמדת מנכ"ל משרד הבריאות לפיה מי שהוא בעל אמצעים יוכל לקבל טיפול רפואי כמעט בכל מקום בעולם ועל הנימוק לפיו העורר לא הוכיח שלא יוכל לקבל טיפול רפואי בצ'אד. בית הדין ציין שלא ניתן להסתפק במענה "הלאקוני והגנרי" של מנכ"ל משרד הבריאות ובעמדה הסתמית של נציגת משרד הבריאות בוועדה, והוסיף כי לא ניתן להבין באיזה הקשר הדברים נכתבו, אך ודאי לא בהקשר הספציפי של העורר. בית הדין הוסיף כי לא ניתן לקבל את עמדת מנכ"ל משרד הפנים לפיה העורר לא יוכל לקבל טיפול בצ'אד, וזאת משום ש"נטל ההוכחה בהקשר זה רבץ לפתחו של המשיב, הגם שהעורר הוכיח זאת, והיה על המשיב להוכיח אחרת."
בית הדין הורה על החזרת עניינו של העורר לדיון בוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים בעניין מצבו הנפשי של העורר.