עמ"נ 49899-08-19 ולסקו ואח' נ' רשות האוכלוסין וההגירה

ביום 29.8.19 בית המשפט המחוזי קיבל בקשה לסעד זמני במסגרת ערעור, והורה על איסור גירוש המערערים, משפחה של שני הורים ושתי בנותיהם, בנות ה-9 ו-12, עד להכרעה בערעור, ועל שחרורם ממשמורת.

מדובר במשפחה פיליפינית, אשר ההורים הגיעו לישראל לפני כ-20 שנה כמהגרי עבודה, ונותרו בישראל גם לאחר פקיעת רישיונותיהם. כך הם שוהים כיום בישראל ללא היתר, וכאן נולדו בנותיהן, שגדלו ומתחנכות בישראל. בני המשפחה נעצרו ללא התראה בחודש אוגוסט 2019, כחלק ממדיניות חדשה של רשות האוכלוסין לעצור ולגרש משפחות עם ילדים שנולדו בישראל. ערר שהוגש כנגד גירושם נדחה על ידי בית הדין לעררים (ערר 3798-19), על בסיס נימוקים בדבר שהייתם שלא כדין בישראל ושיקול הדעת הרחב הנתון לרשות האוכלוסין במתן מעמד בישראל. במסגרת הערעור נטען שמדובר בשינוי מדיניות בנושא רגיש ביותר, בנוגע לילדים שנולדו והתחנכו בישראל, שאין לעשותו בעת ממשל מעבר, וכן כי החלטת הרשות לעצור ולגרש את המערערים ללא התראה מהווה פגיעה קשה בזכותם להליך הוגן ובמתן זמן התארגנות ראוי. כן נטען שמדובר בפגיעה קשה בטובת הילדות, וכי יש לאפשר למשפחה להגיש בקשה הומניטארית ושזו תבחן לגופה.

בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה לסעד זמני וקבע שבמישור סיכוי הערעור – לא ניתן לשלול את טענות המערערים ומדובר בטענות שראוי שייבחנו בכובד ראש, ובמישור מאזן הנוחות – הוא נוטה במובהק לטובת המערערים. כן קבע בית המשפט המחוזי שהחליט על שחרור המערערים במסגרת הסעד הזמני, אף שמדובר בצו עשה, וזאת בשל טובת הילדות.