בר"ם 4331/19 אדם ו-13 אח' נ' רשות האוכלוסין וההגירה (28.7.2019)

בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור שארגון היא"ס ישראל הגיש בשם 14 מבקשי מקלט מדרפור שבסודן, על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי, והורה לחדש את רישיונות הישיבה מסוג א/5 שניתנו להם לפי החלטות בית הדין לעררים, וזאת עד להכרעה בערעורי המדינה לבית המשפט המחוזי.

המבקשים הם מבקשי מקלט, שבקשות המקלט שלהם לא הוכרעו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה במשך פרק זמן ממושך. עררים שהוגשו על ידם לבית הדין לעררים התקבלו, ובית הדין קבע שיש לתת להם רישיונות ישיבה מסוג ב/1 לפרק זמן של 60 ימים, שבסופו יינתנו להם רישיונות ישיבה מסוג א/5, אם בקשות המקלט שלהם לא יוכרעו. המדינה ערערה על פסק הדין והגישה בקשה לסעד זמני, ובית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה, וקבע שעד להכרעה בערעור, מבקשי המקלט יחזיקו ברישיונות ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, ולא ברישיונות הישיבה שאותם הורה בית הדין לתת.

בית המשפט העליון ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי, והורה לתת למבקשים רישיונות ישיבה מסוג א/5 עד להכרעה בערעור משרד הפנים לבית המשפט המחוזי. נקבע שהיות שרוב המבקשים קיבלו רישיונות ישיבה מסוג א/5, בקשת משרד הפנים לסעד זמני היא בקשה לצו עשה, שברגיל אינו ניתן. כמו כן נקבע שמתן רישיונות הישיבה אינם צעד בלתי הפיך, משום שאם בית המשפט המחוזי יקבל את הערעור, ניתן יהיה לבטל את הרישיונות.

בהתחשב בכך שבבית המשפט המחוזי תלויים ועומדים ערעורים בהקשר דומה, בית המשפט העליון הוסיף שהוא מניח שבמקרים דומים, השיקולים הנורמטיביים בהחלטה זו יישקלו על ידי הרשויות בטרם תוגשנה בקשות לסעדים זמניים, וכי במקרים שבהם החלטות קודמות, שניתנו במקרים דומים, לא עולות בקנה אחד עם החלטה זו, ניתן יהיה לבחון אותן מחדש במסגרת הדיונית המתאימה.