בר"ם 8090/19 פלונית נ' רשות האוכלוסין וההגירה (29.3.2020)

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של אזרחית קזחסטאן.

למבקשת ולאזרח ישראל נולדה בשנת 2008 ילדה, אזרחית ישראל, ומשנת 2009 המבקשת החזיקה ברישיון ישיבה מסוג א/5 מכוח חייה המשותפים עמו. בשנת 2012 הוגש כתב אישום נגד בן זוגה של המבקשת בגין אלימות נגדה, והוא שם קץ לחייו במעצר.

הרשות דחתה את בקשת המבקשת לקבל מעמד מטעמים הומניטריים, וחזרה ודחתה את הבקשה פעמיים נוספות, לאחר שבית המשפט המחוזי ובית הדין לעררים הורו לה, בשני הליכים נפרדים, לשקול מחדש את הבקשה.

ערר נוסף שהמבקשת הגישה התקבל על ידי בית הדין לעררים, שהורה לתת למבקשת רישיון ישיבה מסוג א/5, ולאחר 4 שנים, בהעדר מניעה פלילית, להעניק לה רישיון לישיבת קבע. הרשות הגישה ערעור על פסק דין זה, ובית המשפט המחוזי קיבל אותו באופן חלקי, וביטל את הוראת בית הדין, לפיה לאחר ארבע שנים יינתן למבקשת רישיון לישיבת קבע.

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהמבקשת הגישה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקבע כי המקרה אינו מקיים את התנאים למתן רשות ערעור בגלגול שלישי על פסק דין של בית הדין לעררים. בית המשפט העליון הוסיף כי המבקשת תוכל להגיש בבוא העת בקשה לשדרוג מעמדה למתן רישיון לישיבת קבע, וכי "חזקה על המשיבה שתביא בחשבון, בבוא היום, את ההשתלשלות העובדתית עליה הצביעה המבקשת כאשר תבחן את בקשתה".