בר"ם 7604/19 סלאחאדין נ' משרד הפנים (18.2.2020(

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של מבקש מקלט סודני מדרפור, בעל ניידות מוגבלת בשל מצבו הרפואי, בעניין סעד זמני של מתן רישיון מסוג א/5 עד להכרעה בערר שהגיש נגד משרד הפנים בשל אי הכרעה בבקשתו למקלט.

המבקש הגיש בקשה למקלט בשנת 2017, ובשנת 2018 הגיש ערר, בו טען כי יש לקבל הכרעה בבקשתו למקלט ועד אז לתת לו רישיון ישיבה מסוג א/5. בשנת 2019 בית הדין החליט להקפיא את הדיון בערר עד להכרעה בהליך התלוי ועומד בבית המשפט העליון בעניין הטיפול בבקשות המקלט של אזרחי סודן מדרפור, ודחה את הבקשה לצו ביניים שיורה על מתן רישיון ישיבה מסוג א/5 עד להכרעה בערר. לאחר שהוגשה בקשה לעיון מחדש, בית הדין הורה לתת למבקש רישיון ישיבה מסוג ב/1 עד להכרעה בערר, אך דחה את הבקשה לתת רישיון ישיבה מסוג א/5.

בקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, ובקשת רשות ערעור על ההחלטה האחרונה הוגשה לבית המשפט העליון.

לטענת המבקש הוא סובל ממגבלות פיזיות וכאבים כרוניים, מצבו הרפואי הנוכחי לא מאפשר לו לעבוד בסוג העבודות הזמינות דרך כלל לאוכלוסיית מבקשי המקלט, והטיפול שיהיה זמין לו באמצעות מתן רישיון א/5 יאפשר את שיקומו ואת חזרתו בהמשך למעגל העבודה.

בית המשפט קבע שעניינו של המבקש אינו בא בגדר המקרים המיוחדים המצדיקים מתן רישיון ישיבה מסוג א/5 כסעד ביניים. בית המשפט ציין כי הוא רושם לפניו את הודעת משרד הפנים לפיה המבקש רשאי להגיש בקשה לקבל רישיון ישיבה מטעמים הומניטריים בשל מצבו הבריאותי, וקבע כי המבקש רשאי לשוב ולפנות לבית הדין לעררים בבקשה לחידוש הדיון בערר לאחר ההכרעה בבקשה למעמד מטעמים הומניטריים, ואף לחדש את בקשתו למתן צו ביניים.