עע"מ 8101/15 צגטה נ' שר הפנים

כפי שציינו בניוזלטר לחודש נובמבר 2015, באותו חודש הוגש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניין המתווה להעברתם למשמורת של מי שמסרבים ל"עזיבה מרצון" לאוגנדה או רואנדה. ביום 30.12.2015 בית המשפט העליון (השופט יורם דנציגר) קיבל את הבקשה לצו ביניים.

היום (9.10.2016) התקיים דיון נוסף בערעור. בית המשפט תהה כיצד משליכות על הליך זה הכרעות בית הדין לעררים לפיהן יש לפתוח מחדש בקשות מקלט של אריתראים שבקשותיהם נדחו בהליך מקוצר לפי חוות הדעת של משרד הפנים הקובעת כי עריקות מהצבא אינה מקימה עילת מקלט. משרד הפנים תיאר כי מעטים מהאריתראים בישראל הגישו בקשת מקלט, אולם בית המשפט ציין כי ייתכן כי לנוכח החלטות בית הדין, כעת יוגשו בקשות רבות של אריתראים שקודם חשבו שאין טעם בהגשה, ולכן לא ניתן יהיה להחיל עליהם את הנוהל לגבי הרחקה למדינה שלישית.

ב"כ המערערים, עו"ד אלעד כהנא, עמד על הפגמים בנתונים שמסר משרד הפנים לגבי העוזבים, היעדר מנגנוני פיקוח במדינה השלישית והפגם בכך שההרחקות נעשות מכוח הסכם בין המדינות שחסוי, באופן שהארגונים, נציבות האו"ם לפליטים ואלה שנדרשים לעזוב, אינם יכולים לראותו או לפקח על יישומו.

לאחר דיון חסוי במעמד צד אחד, בית המשפט הורה למדינה להשיב עד לינואר 2017 על שאלות נוספות של העוררים ועל הצעות של בית המשפט לגבי אפשרויות להגברת הפיקוח, ולאחר מכן יינתן פס"ד.