ערר (י-ם) 2707-18 פלוני נ' משרד הפנים (5.11.2018)

בית הדין לעררים קיבל ערר של אזרח ניגריה, שבקשתו למקלט נדחתה על ידי משרד הפנים.

העורר ביסס את בקשתו למקלט על הטענה לפיה נרדף במדינת מוצאו על רקע נטייתו המינית. יחידת הטיפול במבקשי מקלט הציגה חוות דעת לפיה ישנה רדיפה של הומואים בניגריה, אך המליצה לדחות את בקשת המקלט של העורר בטענה לפיה הוא לא נמצא אמין. הוועדה המייעצת לענייני פליטים אימצה את חוות דעת יחידת הטיפול במבקשי מקלט, למעט נציג משרד החוץ, שסבר, בדעת מיעוט, כי הבקשה אמינה וכי יש להכיר בעורר כפליט. שר הפנים אימץ את עמדת הוועדה, ובקשה לעיון מחדש בהחלטה נדחתה על ידי משרד הפנים.

בית הדין עמד על כך שאחת הסיבות לדחיית בקשתו של העורר למקלט הייתה טענתו בראיון, לפיה הוא אינו מצוי בקשר עם אשתו, בעוד ש"מבדיקה אשר נערכה ע"י יחידת הטיפול במבקשי מקלט עלה, כי העורר בקשר עם אשתו ואף מעיון בתכתובות ביניהם עולה, כי לעורר ואשתו נולדה בת לאחר עזיבתו את ניגריה לישראל". ואולם, בית הדין עמד על כך שהעורר לא עומת עם המידע ולא התבקש להגיב עליו, וגם כאשר טען בבקשתו לעיון מחדש שמדובר במידע שהוא לא עומת עמו, וביקש לעמת אותו עם המידע בראיון נוסף, יחידת הטיפול במבקשי מקלט נמנעה מלעשות כן.

בית הדין קיבל את הערר וקבע שיש לקיים לעורר ראיון משלים, שבו יתאפשר לו להתייחס לטענות שעמן לא עומת, ולאחר מכן לקבל החלטה חדשה בבקשת המקלט.