בית הדין לעררים – הסדרת מעמד של אב יחידני לילד ישראלי

ערר (י-ם) 1496-20 אברהים חוסיין נ' רשות האוכלוסין וההגירה (פס"ד מיום 16.12.2020)

בית הדין לעררים קיבל ערר בעניינו של אזרח סודן, אב לילד ישראלי בן 7 אשר מגדל אותו לבד. הערר הוגש כנגד דחיית בקשת האב למעמד מטעמים הומניטאריים, לאחר שעמדת משרד הפנים היתה כי "אשרתו הנוכחית של העורר מאפשרת לו לעבוד ולהתפרנס, וכי נשקלה טובת הקטין ולא הוכח כי הקטין יפגע אם מעמד העורר לא ישודרג". בערר קודם נקבע כי יינתן לעורר רישיון ב/1 וכי שידרוגו יישקל בהמשך, אולם לאחר שהוגשה בקשה נוספת לוועדה הבינמשרדית, החליט משרד הפנים להותיר את העורר עם רישיון מסוג ב/1. בית הדין קיבל את הערר והורה להעניק לעורר רישיון א/5, תוך שקבע כי "את הנמקת מנכ"ל המשיב לפיה על העורר "להסתפק" ברישיון העבודה בו הוא אוחז כיום וכי די בו כדי לפרנס אותו ואת בנו אינני יכול לקבל. רישיון עבודה מסוג ב/ 1אינו מקנה לעורר כל זכות מלבד הזכות לעבוד בישראל כחוק. הא ותו לא. לעומת זאת, אשרת תושב ארעי
מאפשרת לאוחז בה לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לכל אזרח ותושב מהמוסד לביטוח לאומי, ובין היתר מאפשרת לאוחז בה להנפיק רישיון נהיגה. בעוד העורר אוחז באשרת עבודה מסוג ב/ 1בלבד נמנעות ממנו אפשרויות העסקה רבות, כגון משרות המצריכות רישיון נהיגה וכן אין הוא זכאי לביטוח בריאות ממלכתי, היינו להצטרף לאחת מקופות החולים ללא עלות ומבלי שייאלץ לשאת בתשלומים חודשיים גבוהים על מנת לבטח את עצמו רפואית באופן פרטי. בהיות העורר המשמורן היחיד של הקטין מזה למעלה מארבע שנים, ובהיעדר צפי כי מצב זה ישתנה בעתיד, ובשים לב לכך שהקטין, כאמור, הינו כאמור אזרח ישראלי, הרי שקיימת חשיבות רבה לכך שגם העורר יזכה לביטחון תעסוקתי ובריאותי, אשר ישליך במישרין על הקטין עצמו. בנסיבות המקרה דנן סבורני כי אין מדובר בזכויות עודפות כי אם בזכויות בסיסיות, וברי כי לא הייתי סבור כך אלמלא הקונסטלציה המשפחתית המורכבת אליה נקלעו העורר ובנו הקטין".