ערר (ת"א) 6637-18 מ.נ.א. נ' רשות האוכלוסין וההגירה (19.11.2020)

העורר, אזרח סודן שנכנס לישראל בשנת 2007, קיבל בשנת 2009 רישיון ישיבה מסוג א/5 בהתאם להחלטת הממשלה שהעניקה מעמד ל-600 תושבי דרפור. בשנת 2018 הוא הגיש בקשה להזמין לישראל את בת זוגו לישראל לצורך הסדרת מעמדה מכוח היותה בת זוג של פליט מוכר. משרד הפנים דחה את הבקשה בנימוק לפיו המעמד שניתן לו הוא מעמד מטעמים הומניטריים ולא מכוח היותו פליט, ובנימוק לפיו הכיר את בת זוגו בישראל.

בית הדין עמד על כך שלאחרונה בית המשפט העליון, במסגרת בר"ם 156/20, הכריע שתושבי דרפור שקיבלו רישיונות ישיבה מסוג א/5 לפי החלטת הממשלה האמורה, הם פליטים מוכרים, וכי לאור כך נותר להכריע רק בנימוק השני לדחיית הבקשה. יחד עם זאת, בית הדין ציין שמשרד הפנים הביע את נכונותו לבחון את הבקשה למעמד לפי נוהל הטיפול במבקשי מקלט.

בית הדין קבע שאין מקום להורות על כניסת העוררת לארץ, וכי נוכח הזמן הרב שחלף, יהיה נכון להגיש בקשה מעודכנת להזמנת בת הזוג לישראל. יחד עם זאת, בית הדין קצב למשרד הפנים לוחות זמנים לבחינה החוזרת של הבקשה.