מצורפות מספר החלטות, המורות על חידוש רישיון הישיבה כצו ארעי/ביניים:

בר"ם 2962/21 ברישניקוב נ' רשות האוכלוסין וההגירה – חידוש א/5 שהיה בידי המבקש בעבר (1.6.2021)

בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור בעניינו של מחוסר אזרחות שהחזיק ברישיון א/5 משך 10 שנים ורישיונו נשלל בשל עבירות פליליות. בית המשפט התייחס למאזן הנוחות ולכך שהמבקש זקוק לקצבאות אותן הוא מקבל, וכן קבע כי אין מדובר בצו עשה ואף אם כן, המקרה מצדיק את נתינתו.

רע"מ 2105-08-19 – צו ביניים בלי ערבות

בית המשפט המחוזי קיבל בקשת ערעור על החלטת בית הדין לעררים, והורה על צו ביניים לפיו יחודש היתר השהייה לתושב השטחים עד להכרעה בערר, מבלי שתידרש ערבות. בית המשפט התייחס למאזן הנוחות, לכך שמדובר במי שקיבל היתרים כאמור משך שנים ולכך שההליך בבית הדין עלול להימשך זמן רב.

רע"מ 2429-10-19 מאליק נ' רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול – חידוש רישיון ישיבה שבוטל בצו ביניים (11.12.2019)

רשיון ה-א/5 שניתן לדרפורי בהשנת 2007 בוטל בשל מעורבותו בפלילים. על כך הוגש ערר, במסגרתו התבקש צו ביניים שיאריך את הרישיון. משרד הפנים התנגד לבקשה בטענה כי מדובר בצו עשה, כיוון שהרישיון בוטל עם קבלת ההחלטה, ומאז חלפו מספר חודשים (שכן קודם להגשת הערר לבית הדין הוגש ערר פנימי). בית הדין דחה את הבקשה, ועל כך הוגש הרע"מ. בית המשפט דחה את עמדת המדינה, תוך שעמד על מאזן הנוחות ועל כך שלמעשה מדובר בצו המשמר את המצב הקיים:

"המשיבה טוענת כי הסעד המבוקש הוא בבחינת צו עשה המשנה מצב קיים, שהרי מאז ינואר 2019 המערער איננו מחזיק ברישיון לישיבת ארעי. המשיבה טוענת כי אין דבר בנסיבות עניינו של המערער המצדיק מתן סעד חריג שכזה. טענה זו לא משכנעת. המערער החזיק ברישיון לישיבת ארעי במשך כעשר שנים. במצב דברים זה הסירוב להאריך את הרישיון דומה לביטול רישיון קיים, דבר שיכול להצדיק מתן צו עשה זמני, שכן בנסיבות של ביטול רישיון זהו הצו המקפיא באופן מהותי את המצב הקיים."

רע"מ 9529-03-20 רובן נ' רשות האוכלוסין
ערעור על החלטת בית הדין לעררים שלא לחדש רישיון מסוג א/5 בו החזיקה במערערת משך שלוש שנים בהן נבחנה בקשתה בהליך המדורג, עד שהופסק בשל אלימות. בית המשפט קיבל את הערעור תוך שקבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, שבהיעדר מעמד תאבד זכויות סוציאליות ואת יכולתה להתפרנס, כי היה ראוי שבית הדין יתייחס לפרק הזמן הרב בו החזיקה במעמד בהחלטתו כי מדובר בצו עשה, וכי אף אם הסעד חופף את הסעד הסופי, אין מדובר בשיקול שעשוי להכריע את הכף.

רע"מ 26158-07-20 (19.8.2020)

בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על החלטת בית הדין לעררים בה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו ביניים שורה על חידוש הרישיון מסוג ב/1 שהיה ברשותה עד לדחיית ההליך המדורג שהגישה, דחייה אשר כנגדה הוגש ערר פנימי ולאחריו הערר לבית הדין. בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר בצו המשמר את המצב הקיים ולא בצו עשה, וכי אף אם סיכויי ההליך נמוכים מאזן הנוחות נוטה לטובת קבלת הבקשה.

ערר (ת"א) 5722-18 – חידוש רישיון ב/1 למי שהרישיון כבר נשלל מהם:

"אומנם מדובר בבקשה למתן צו עשה, והלכה פסוקה היא כי צו עשה לא ניתן כדבר שבשגרה. עם זאת, במקרים חריגים ומתאימים ניתן לחרוג מן הכלל הזה. בנסיבות המקרה שלפנינו, לכאורה לא ניתן לומר כי סיכויי הערר אינם טובים, וזאת במיוחד לאור העובדה, כי המשיב התיר את מעברם של העוררים 6-1 לאחת מחברות הביצוע. מבחינת מאזן הנוחות, מתוכן הבקשה עולה, כי בהעדר אשרות עבודה, העוררים 6-1 אינם יכולים לכלכל את עצמם וכן לא תהיה להם אפשרות פרקטית להמתין בישראל עד להכרעה בערר. העוררים 6-1 אף עלולים להישאר ללא קורת גג וללא גישה לשירותי בריאות עד להכרעה בערר, ככל שלא תחודש אשרת העבודה. בנסיבות אלה, מאזן הנוחות נוטה לטובת העוררים".

ערר (י-ם) 4344-16 אברהם ג'אלו (החלטה מיום 15.1.2017) – חידוש הרישיון של מבקש מקלט שערר על דחיית בקשתו:

"הן בשל עיקרון השמירה על שוויון ואחידות בפסיקה במקרים דומים, הן בשל כך שסיכויי הערר אינם קלושים; והן בשל המקור הנורמטיבי לאשרה בה החזיק עד כה העורר – סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל ומהותה של אשרה זו."

ערר (י-ם) 2233-15 החלטה מיום 3.8.2015 – בית הדין עמד שם על משמעות הרישיון, המגלם גם את הזכות לעבוד, מטעמי מאזן הנוחות ושימור המצב שהיה קיים עד לדחיית בקשת המקלט:

…"ככל שיינתן צו ביניים המורה על השבת רישיונו של העורר הרי שברי כי הכוונה להעמידו על מצבו כפי שהיה במועד בו נדחתה בקשתו. אין מחלוקת כי במשך כארבע שנים בהן טופלה בקשת המקלט של העורר ובהן החזיק באשרה מסוג 2(א)(5), 5היה רשאי לעבוד. אין כל טעם במתן צו ביניים להשבת הרישיון בו החזיק העורר באם אקבל את טענת המשיב כי גם לאחר השבת הרישיון לא יוכל העורר להמשיך עבוד. משמעות הדבר הינה כי לכל היותר ניתן להוציא צו המונע נקיטת פעולות אכיפה נגד העורר… בהנתן התשתית העובדתית הנתמכת בתצהיר העורר, מאזן הנוחות כעת נוטה לטובת העורר אשר על כן הנני מורה למשיב לחדש את אשרת הישיבה שהיתה בידי העורר, מסוג 2(א)(5) – אשרה שמגלמת גם את הזכות לעבוד, כפי שהיה עד לפקיעתה. האשרה החדשה תעמוד בתוקף עד להחלטה אחרת בערר זה…"

 

ערר (י-ם) 5244-17 (החלטה מיום 4.3.2018)

"טענת המשיבה לפיה מדובר בצו עשה היות ותוקפו פג עת נמסרה החלטת הוועדה הבינמשרדית ומשכך אין מדובר בסעד של שמירת מצב קיים אלא צו עשה, הינה טענה שאין הדעת סובלת בהיעדר אפשרות בנסיבות אלה לפנות לערכאות לבקש סעד ביניים טרם דחיית הבקשה. פועל יוצא ממצב דברים זה כי לעולם לא יתקיים בנסיבות אלה מצב בו יתאפשר בידי המבקש לפנות בבקשה למתן סעד זמני לשמירת מצב קיים, כאמור זה מצב דברים שאין בידי לקבלו."

 

ערר (ת"א) 2422-18, החלטה מיום 25.3.2018 – אין תועלת בהותרת עוררים ללא רישיון שהייה בתוקף כאשר ברי כי לעת הזו הם צפויים להשהות בישראל:

"אין מקום לקבל את עמדת המשיב, אשר הינה מוקשית. בהתאם לסעיף (1ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- " 1952מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רשיון ישיבה לפי חוק זה".
משכך, ומשלעת הזו צפוי העורר להוסיף ולשהות בישראל (וזאת כאמור- בהסכמת המשיב) לא מצאתי מדוע יש להותירו בישראל ללא רישיון ישיבה, בניגוד להוראות המחוקק, ומה תועלת תצמח מכך למשיב, האמון על כך שמכלול השוהים בישראל יאחזו ברישיון ישיבה לפי החוק".
(החלטה דומה ניתנה גם בערר (ת"א) 2524-18)

ערר (י-ם) 4148-15, החלטה מיום 20.12.15 להאריך רישיון מסוג ב/ 1שניתן מטעמים הומניטאריים, עד להכרעה בערר:

"לנוכח העובדה כי העורר החזיק ברישיון ישיבה מטעמים הומניטריים עובר להגשת הערר, הרי שמצבו שונה מאדם שהחזיק ברישיון ישיבה הודות להליך אחר, כגון ההליך המדורג, או רישיון עבודה כעובד בענף הסיעוד ואז מבקש לראשונה מעמד מטעמים הומניטריים. מאזן הנוחות בנסיבות הנ"ל מצדיק הארכת רישיון הישיבה והנני מורה על מתן רישיון מסוג ב/ 1 לעורר עד להכרעה בערר".

ערר 2918-19 (19.6.19) – חידוש רישיון א/5 שהיה בידי המבקשת עד לשלילתו חודשיים לפני הערר

העוררת 1 בעלת רישיון שהייה מסוג א/5 שהוענק לה במסגרת הליך איחוד משפחות בשנת 2012 .אשרתה הוארכה לאחר מות בעלה בשנת 2015 ועד ליום מתן ההחלטה נשוא ערר זה לפני כחודשיים ימים. על כן אני סבור, כי במתן צו כמבוקש אין משום צו עשה, אלא משום שימור המצב הקיים לאורך שנים.

ערר (י-ם) 4062-18, החלטה מיום 23.7.2018 – חידוש רישיון הישיבה בהיעדר תגובת המשיב.

עת״מ (ת״א) 2887/05 אלקסייב סרגי נגד שר הפנים, מיום 29.1.2000

״ הימצאותם של העותרים בישראל היא עובדה הנכפית על המדינה לעת עתה, עד אשר תצליח להסדיר את הרחקתם (בהנחה שהדבר יתאפשר בעתיד הקרוב או הרחוק יותר). כיצד, בורה המדינה, יסתדרו בינתיים? שהרי ללא אשרה אין הם רשאים לעבוד. כמובן שעל מנת להתקיים וללא כל זכויות סוציאליות הם חייבים לעבוד, ועל כן המדינה מציבה אותם בפני אפשרות אחת ויחידה – לשהות שלא כחוק ולעבוד שלא כחוק. מצב זה פותח פתח לניצול של אותם אנשים, לפגיעה מהותית וקשה בחופש הרצון שלהם ובזכותם, כבני אדם בעולם, למינימום של קיום בכבוד.״

ערר (י-ם) 2069-19 גלסו נ' משרד הפנים (30.8.2019)
ערר שהוגש בגין אי-מענה לבקשה הומניטארית, ולבקשה שהוגשה למשיב לחידוש האשרה עד למתן החלטה בבקשה ההומניטרית. בית הדין דחה בקשה לסילוק על הסף  וקבע כי "אומנם, ער אני לכך כי הערר הוגש יומיים לאחר שהוגשה בקשת העורר 1 למשיב לחידוש האשרה במסגרת הגשת בקשה הומניארית של העוררים, אולם לא הוצג בפניי בשלב זה כל הסבר מה מנע מהמשיב לקבל החלטה בבקשת העורר 1 כוד בטרם יפוג תוקף אשרתו". כן ניתן צו ביניים המורה על חידוש האשרה עד להכרעה בערר. בסופו של יום, הערר נמחק כשהתקבלה החלטה בבקשה, תוך שבית הדין קבע כי "הפרשנות התכליתית של הנוהל מובילה למסקנה התמבקשת לפיה הנוהל אינו חוסם הרמטית הארכת תוקף אשרה במועד הגשת הבקשה ההומנירית. ככל שמגיש הבקשה ההטמניטרית מחזיק בעת הגשת הבקשה אשרה תקפה מכל סוג שהוא, פתוחה בפניו הדרך בד בבד עם הגשת הבקשה ההומניטרית, להגיש בקשה להארכת אשרתו. כל מקרה כזה אמור להיבחן ע"י המשיב לפי נסיבותיו". עוד קבע בית הדין, כי צו הביניים שהורה על חידוש האשרה, יוותר עד 30 יום לאחר החלטה בערר הפנימי או לאחר ההחלטה בבקשה עצמה.

ערר (י-ם) 21-35 יאנפולסקי נ' משרד הפנים (פס"ד מיום 17.10.2021)
ערר כנגד אי-מענה לערר פנימי שהוגש על דחיית בקשה הומניטארית. בית הדין נתן צו ארעי לחידוש הרישיון מסוג א5 שהיה בידי העוררת, אולם בפסק הדין קבע כי יש למחוק את הערר לצורך המתנה להחלטה בערר הפנימי, אך קבע עוד כי "אשר לרישיונה של העוררת לא מצאתי כל הסבר בתגובת המשיב לשיהוי הניכר במתן החלטה בבקשה ההומניטרית. ברי כי ככל ויתקבל הערר הפנימי תיפגע העוררת פגיעה בלתי מידתית בהינתן התקופה הארוכה בה היא אוחזת ברישיון זה. משכך, הנני מורה על הארכת רישיונה של העוררת מסוג א/5 עד למועד החלטת הרשות בערר הפנימי. טוב יעשה המשיב באם יכריע בערר הפנימי בהקדם האפשרי".