כפי שדיווחנו בניוזלטר לחודש ינואר 2018, בחודש האמור הוגשו שתי עתירות – בג"ץ 679/18 (של סיגל קוק אביבי ושורת פעילים שיוצגו על ידי עו"ד איתי מק) ובג"ץ 733/18 (של עו"ד אביגדור פלדמן שייצג את עצמו) – נגד גירושם של מבקשי מקלט ל"מדינות שלישיות" (רואנדה ואוגנדה) (לדיווח על העתירות ראו כאן).

ביום 12.3.2018 התקיים דיון ראשון בשתי העתירות (לפרוטוקול הדיון ראו כאן], שבו נטען על ידי המדינה כי ההסכמים הקודמים עם המדינות השלישיות, שאושרו בפסק הדין בעניין צגטה ושבהם נדרש רכיב של הסכמה כתנאי לקליטה של מבקשי מקלט, עודכנו, ושכעת ניתן להרחיק גם בכפייה. בית המשפט הורה בדיון ובהחלטתו מאותו מועד שהמדינה תמסור את עמדתה בשאלת מתן צו ביניים להקפאת הגירוש וכן בשאלת תחולתה של תעודת החיסיון, שניתנה ביחס להסכמים הקודמים, על ההסכמים המעודכנים.

ביום 14.3.2018 המדינה הגישה הודעה, לפיה היא מוכנה לשמר את המצב הקיים ולהימנע מגירוש עד למסירת הודעה מעדכנת בהתאם להחלטת בית המשפט. למחרת, ביום 15.3.2018, בית המשפט נתן צו ארעי האוסר על גירוש מבקשי מקלט למדינות שלישיות עד להחלטה אחרת.

בתקופה לאחר שניתן הצו הארעי משרד הפנים לא ראה עצמו מחויב לשחרר את העצורים שהוחזקו לצורך גירושם, וזאת למרות העדרם של הליכי הרחקה.

בין לבין, ביום 22.3.2018, שורה של ארגוני זכויות אדם הגישו עתירה לבג"ץ, בה התבקש לאפשר לכל מי שנדרש לצאת לאוגנדה או לרואנדה לעיין בהסכמים שנחתמו עם שתי המדינות, המכחישות את קיומם של ההסכמים; להימנע מלדרוש ממבקשי מקלט לעזוב לאוגנדה ורואנדה; ולחלופין – להימנע מכליאתם של מי שמסרבים לצאת לאוגנדה או רואנדה (בג"ץ 2445/18 המוקד לפליטים ולמהגרים ואח' נ' ראש הממשלה).

ביום 2.4.2018 בשעות אחר הצהרים ראש הממשלה ושר הפנים כינסו מסיבת עיתונאים, שבה הודיעו כי רואנדה נסוגה מן ההסכם להרחקה בכפייה של מבקשי מקלט לשטחה, וכי הגיעו להסכם עם נציבות האו"ם לפליטים. בהתאם להסכם עם הנציבות אמורים היו כ-16,000 מבקשי מקלט לקבל תושבות ארעית בישראל לפרק זמן של חמש שנים, וכ-16,000 מבקשי מקלט אחרים אמורים היו להיקלט במדינות "מערביות". במסיבת העיתונאים נמסר גם שהרשויות יפעילו תכנית לפיזור ברחבי ישראל של מבקשי המקלט שבדרום תל אביב, ושהכסף שייחסך בגין ביטול הכליאה והגירוש יושקע בשיקום דרום תל-אביב. עוד נמסר במסיבת העיתונאים שתוקם מינהלת לשיקום דרום תל-אביב.

נציבות האו"ם לפליטים פרסמה הודעה לתקשורת אודות ההסכם לאחר מסיבת העיתונאים.

באותו היום, בשעות שלאחר מסיבת העיתונאים, נשמעה ביקורת של חלק משרי הממשלה על ההסכם עם נציבות האו"ם לפליטים. בשעות הערב ראש הממשלה העלה סרטון לעמוד הפייסבוק שלו, שבו הסביר מדוע קידם את ההסכם. פחות משלוש שעות לאחר מכן, ראש הממשלה פרסם הודעה נוספת בפייסבוק, בה הודיע כי הוא קשוב לציבור ולכן הוא משעה את ההסכם עם נציבות האו"ם לפליטים עד שייפגש עם נציגי דרום תל-אביב ויביא את ההסכם לבחינה מחודשת.

למחרת, ביום 2.4.2018, ראש הממשלה פרסם בפייסבוק הודעה שבה מסר כי החליט לבטל את ההסכם עם נציבות האו"ם לפליטים וכי ימשיך לפעול להוצאת ה"מסתננים" מישראל. מספר שעות לאחר מכן ראש הממשלה פרסם הודעה נוספת, שבה טען שהגורם המרכזי שהפעיל לחץ על רואנדה לסגת מן ההסכם עם מדינת ישראל לגבי גירוש בכפייה הוא הקרן החדשה לישראל, ומסר שביקש מיו"ר הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין הקרן.

בעקבות התפתחויות אלה והחלטת בית המשפט, שהורתה למשיבים להגיב על בקשת העותר בבג"ץ 377/18 לשחרר את כל מבקשי המקלט העצורים לצורך הרחקה למדינה שלישית, המדינה הגישה ביום 4.4.2018 הודעה לפיה לא רק עם "המדינה השלישית הראשונה" (רואנדה) נחתם הסכם המאפשר גירוש בכפייה, אלא גם עם "המדינה השלישית השנייה" (אוגנדה). בהודעה נמסר שבאותו יום יצא שליח מיוחד לאוגנדה כדי לקבל עדכונים, שבכפוף להם היועץ המשפטי לממשלה יכריע אם ניתן לגרש מבקשי מקלט לאוגנדה. נמסר כי השליח אמור למסור עדכונים באותו היום, ובית המשפט התבקש להתיר למדינה להגיש הודעה נוספת עד למחרת.

למחרת, ביום 5.4.2018, המדינה הגישה הודעה נוספת. בהודעה נמסר שחלק הארי של הבירורים שהשליח המיוחד לאוגנדה מקיים הושלם והיועץ המשפטי לממשלה סבור שיש הסתברות גבוהה להתקיימות התנאים הדרושים להרחקה לאוגנדה, אך נדרש פרק זמן קצר נוסף, ונטען שאין מקום להורות על שחרור העצורים ממשמורת.

במקביל, אוגנדה הכחישה את קיומו של הסכם עם ישראל.

בעקבות החלטה של בית המשפט בעניין זה, התקיים דיון בעתירות ביום 10.4.2018 [לפרוטוקול לחצו כאן], שבו הפרקליטות הוסיפה לטעון שנחתם הסכם מעודכן עם אוגנדה, ושקיימת הסתברות גבוהה להרחקה לאוגנדה. במהלך הדיון המדינה אף נתנה לבית המשפט הסברים במעמד צד אחד.

באותו היום ניתן פסק דין, שבו נקבע שהעתירות אינן מעודכנות עוד, ויש למחקן כשטענות הצדדים נשמרות. בית המשפט קבע שאם עד יום 15.4.2018 בשעה 12:00 היועץ המשפטי לממשלה לא יאשר שההסכם עם "המדינה השלישית השנייה" (אוגנדה) וההסדרים לביצועו מקובלים עליו, ישוחררו מי שעצורים בשל סירובם להיות מגורשים, והדגיש כי הוא אינו מביע עמדה בקשר לתוקפו וחוקיותו של הסדר כזה, אם יושג. כמו כן נקבע בפסק הדין שהצו הארעי האוסר על גירוש יוסיף ויעמוד בתוקפו למשך 14 ימים נוספים.

בפסק הדין בית המשפט ציין שהוא רואה בחומרה את העובדה שהמדינה לא יידעה את בית המשפט שכבר במועד הדיון הראשון (ביום 12.3.2018) הסתבר שהתעוררו קשיים בהסדר עם "המדינה השלישית הראשונה" (רואנדה).

ביום 16.4.2018 המדינה הגישה לבג"ץ הודעה, בה נכתב כי טרם נחתם עדכון להסכם עם "המדינה השלישית השניה" (אוגנדה) (וזאת בניגוד להודעה מיום 5.4.2018, שבה נכתב שנחתמו הסכמי עדכון עם שתי המדינות השלישיות וכל שנדרש הוא בירור מספר פרטים עובדתיים עם "המדינה השלישית השנייה" בטרם יישום ההסכם). עוד נמסר שבהעדרו של הסכם, מתוך 214 העצורים שהוחזקו במתקן "סהרונים", שוחררו כולם למעט 8, המוחזקים על רקע פלילי.