בר"ם 8174/20 פלונית נ' רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים (10.2.2021)

המבקשת היא אזרחית מולדובה שקיבלה רישיון ישיבה מסוג א/5 מכוח נישואיה לאזרח ישראל, יחד עם בנה ובתה הקטינים באותה עת, שקיבלו גם הם רישיונות מסוג זה בשנת 2011. בשנת 2013 בן זוגה של המבקשת הודיע למשרד הפנים שהשניים נפרדו ובעקבות זאת ההליך המדורג הופסק.

באותה שנה ניתנו לשלושת המבקשים רישיונות ישיבה, שחודשו מעת לעת, מטעמים הומניטריים בשל העובדה שהבת חלתה בסרטן וקיבלה טיפולים רפואיים. בשנת 2016 הוחלט שלא להביא בפני הוועדה הבין-משרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים בקשה שהוגשה לקבלת מעמד, בנימוק לפיו הבת אינה מקבלת עוד טיפולים רפואיים.

ערר שהוגש לבית הדין לעררים התקבל חלקית. בית הדין הורה למשרד הפנים לשוב ולבחון את בקשת הבת אך דחה את עררם של האם ובנה. בין השאר נקבע שאין מקום לבחון את טענתה של האם כי חוותה אלימות מידי בן זוגה לשעבר משום הטענה לא הועלתה בראיונות שנערכו לה, וכי התערותו המוצלחת של הבן בישראל אינה מייחדת אותו בהשוואה לילדי עובדים זרים רבים שרישיונותיהם פקעו.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה, והמבקשים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון קבע שהבקשה אינה עומדת באמות המידה המצומצמות למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. אף על פי כן, בית המשפט קבע שלהחלטה העתידית של משרד הפנים בעניינה של הבת עשויה להיות השפעה על יישום הדין בעניינם של האם והבן. בית המשפט קבע כי אם האם והבן יסברו שנסיבות חדשות – כמו ההחלטה העתידית בעניינה של הבת או תחילת לימודיו של הבן באוניברסיטה – מצדיקות הגשת בקשה חדשה, תהיה פתוחה בפניהם הדרך לעשות כן. לפיכך בית המשפט קבע שהצו הארעי שניתן בעניינם של האם והבן יעמוד בעינו עד 30 ימים לאחר קבלת ההחלטה החדשה בעניינה של הבת.