עע"מ 4760/20 אדם נ' משרד הפנים (4.3.2021)

בית המשפט העליון דחה ערעור של מבקש מקלט מסודן בעניין הנפקת תעודת מעבר ישראלית לזרים (תמי"ל)  וקבלת אשרת חוזר.

המערער הגיש בקשת מקלט שטרם הוכרעה בחלוף כארבע שנים ממועד הגשתה. בשנת 2019 הוא הגיש בקשה לתמי"ל כדי שיוכל לסייע לאמו הקשישה לסעוד את אחיו באתיופיה, ואשרת חוזר כדי שיוכל לשוב לישראל. בקשתו נדחתה וערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא.

בית המשפט העליון דחה את הערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע שקיימת הבחנה ברורה בין הנפקת תעודת מעבר המאפשרת לצאת מישראל לבין הענקת אשרת חוזר, המאפשרת לשוב ולהיכנס לישראל, וכי הראשונה אינה מחייבת את השנייה. בית המשפט קבע שהמערער רשאי לצאת בכל רגע נתון בישראל, וכי אם יבקש לעשות כן משרד הפנים ינפיק עבורו תעודת מעבר לצורך יציאה מן המדינה, אולם אין פירושו של דבר שיש חובה לאפשר לו לשוב ולהיכנס לישראל.

באשר למתן אשרת חוזר, בית המשפט קבע שלשר הפנים שיקול דעת רחב בשאלה אם להתיר כניסה לישראל. בית המשפט מצא כי ההחלטה שלא לתת למערער אשרת חוזר אינה נגועה בחוסר סבירות או בפגם אחר.