בר"ם 7172/16 בבנקו נ' משרד הפנים (8.1.2017)

המבקשת היא אזרחית אוקראינה השוהה בישראל מאז שנת 2008, ועבדה כמטפלת של אביו של המבקש עד לפטירתו. לפי טענתם במהלך תקופת עבודתה של המבקשת אצל אביו של המבקש, התפתחו יחסי זוגיות בין השניים. משרד הפנים דחה את הבקשה להסדיר את מעמדה של המבקשת מכוח יחסי זוגיות עם המבקש. משרד הפנים דחה את הבקשה בטענה שבראיונות שנערכו למבקשים התגלו סתירות בדבריהם, שהם אינם מעורים היטב זה בחייו של זו ושהם חלוקים בנוגע לנסיבות היכרותם.

בית הדין לעררים דחה ערר שהוגש על החלטת משרד הפנים וקבע שהמבקשים לא הציגו מספיק ראיות המעידות על קיום משק בית משותף, ושלא די בהוכחת קשרי ידידות ומגורים משותפים. בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על פסק דינו של בית הדין לעררים, וקבע שאף על פי שאין מחלוקת כי המבקשים מתגוררים תחת קורת גג אחת, לא הוצגו ראיות לכך שהם ידועים בציבור.

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור וקבע שעל בקשות רשות ערעור בגלגול שלישי על החלטות בית הדין לעררים חלה אמת מידה מצמצמת, תוך השארת פתח למתן רשות ערעור גם כאשר לא עולות שאלות עקרוניות, אם מתקיימות נסיבות מיוחדות. בית המשפט קבע שאמת מידה זו אינה מתקיימת במקרה זה.

בית המשפט העליון ציין שיחד עם בקשת רשות הערעור לא הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי, וככל שהמבקשת לא עזבה את המדינה מדובר בהפרה של צו שיפוטי, וציין שאין די בהגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין המורה על הרחקה מישראל כדי לעכב את תוקפו.