בג"ץ 7501/17 המוקד לפליטים ולמהגרים נ' שר הפנים (פס"ד מיום 9.5.2018)

העתירה הוגשה כנגד הקושי להגיש בקשות מקלט, ובמסגרתה התבקש להורות למשרד הפנים לקלוט את כלל הבקשות של מי שמנסים להגישן, לרבות בדרכים אלקטרוניות ובאמצעות מערכת לקביעת תורים. במסגרת העתירה עדכן משרד הפנים כי החל לקבל בקשות מקלט בלשכתו בבני ברק, על מנת להפחית את העומס, ואילו העותר תיאר כיצד גם בלשכה בבני ברק משתרכים תורים ארוכים שרבים אינם צולחים.

כטענת סף, טען משרד הפנים כי הסמכות בסוגיות אלה נתונה לבית הדין לעררים והעותר טען כי הסמכות נתונה לבג"ץ. בית המשפט העליון הורה היום על מחיקת העתירה על הסף. באשר לטענת העותר, בית המשפט קבע כי לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לדון בעתירות נגד החלטה של רשות במילוי תפקידה, לרבות החלטות הנוגעות לנהלים שבאמצעותם מיישמת הרשות את סמכותה או למחדלים בקבלת החלטות אלו, וכי אין כל הצדקה שבג"ץ יפעל לפי סמכותו המקבילה במקרה זה. באשר לטענת המשיב, קבע בית המשפט כי בצד זכותו של אדם פרטני שנפגע מהחלטת הרשות לפנות לבית הדין לעררים, ניתן להגיש עתירה ציבורית לבית המשפט לעניינים מנהליים בגין סוגיות עקרוניות, כגון היבטים התנהלות יחידת הטיפול במבקשי מקלט.