עמ"נ (י-ם) 15683-06-20 אלכסייב נ' רשות האוכלוסין וההגירה (28.7.2020)

בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על החלטת בית הדין לעררים, והורה למשרד הפנים לשוב ולבחון את בקשתו של המערער, חסר אזרחות יליד טג'יקיסטן, לקבלת רישיון לישיבת קבע.

המערער נכנס לישראל בשנת 1994 כזכאי שבות ואיבד את מעמדו בשנת 1996. לאחר שבקשתו למקלט נדחתה, הוא הושם במשמורת, ושוחרר לבסוף בהעדר אפשרות לגרשו נוכח היותו חסר אזרחות.

בעקבות מספר עתירות שהגיש, המערער קיבל תחילה רישיון ישיבה מסוג ב/1 ולאחר מכן רישיון ישיבה מסוג א/5. בשנת 2018 בית המשפט המחוזי דן בערעור שהמערער הגיש על פסק דין של בית הדין לעררים, ונקבע בהסכמה כי משרד הפנים ישוב וישקול את בקשתו של המערער לרישיון לישיבת קבע תוך שקילת כל השיקולים הצריכים לעניין.

משרד הפנים דחה פעם נוספת את בקשת המערער לקבל מעמד קבע, וערר נוסף שהוא הגיש נגד ההחלטה נדחה על ידי בית הדין לעררים.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והורה למשרד הפנים לשוב ולבחון את הבקשה לרישיון לישיבת קבע על רקע התחייבויות ישראל לפי האמנה בדבר מעמדם של מחוסרי אזרחות ועל רקע פרק הזמן הממושך מאז החל הליך הסדרת מעמדו.