רע"מ (ת"א) 45392-09-19 ט.ה. נ' משרד הפנים  (7.10.2019)

בית המשפט המחוזי קיבל בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים, במסגרתה נדחתה בקשה לצו ביניים, שיורה לחדש את רישיון הישיבה מסוג ב/1 של המבקשת עד להכרעה בערר.

למבקשת, אזרחית אתיופיה, ניתן רישיון ישיבה מסוג ב/1 בשל ההכרה בה כקורבן סחר בבני אדם, שהיה בתוקף עד חודש נובמבר 2018. במועד זה היא ביקשה לקבל מעמד מטעמים הומניטריים, וביקשה להאריך את רישיון הישיבה עד להכרעה בבקשה למעמד. בקשתה נדחתה, ועל ההחלטה הוגש ערר לבית הדין לעררים, שבמסגרתו ניתן צו ארעי להארכת תוקף רישיון הישיבה. הערר נמחק לאחר שנקבע מועד להגשת הבקשה מטעמים הומניטריים, ונקבע שרישיון הישיבה יחודש עד 30 ימים לאחר ההחלטה בבקשה.

בהמשך, משרד הפנים דחה את הבקשה למעמד מטעמים הומניטריים. על ההחלטה הוגש ערר פנימי, וכן הוגש ערר לבית הדין לעררים, בו התבקשה הארכת רישיון הישיבה עד להכרעה בערר הפנימי. בית הדין דחה בקשה לצו ביניים להארכת רישיון הישיבה עד להכרעה בערר, ועל החלטתו זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור וקבע שלא ניתן לשלול את סיכויי הערר, וכי מאזן הנוחות מטה את הכף לקבלת הערר. בית המשפט עמד על כך שמדובר בקורבן סחר בבני אדם, ועל כך שראוי שיתאפשר למבקשת לעבוד ולכלכל את עצמה בכבוד בזמן שהיא ממתינה להחלטה על הערר הפנימי שהגישה על ההחלטה בבקשתה להסדרת מעמד מטעמים הומניטריים.