עמ"נ (ת"א) 59523-01-19 אראק נ' רשות האוכלוסין וההגירה (6.2.2019)

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו קיבל בקשה לסעד זמני שהוגשה בגדרי ערעור מינהלי על פסק דין של בית הדין לעררים בעניין בקשתה למקלט של אזרחית סרילנקה.

המערערת שהתה בישראל מאז שנת 2011 והועסקה ברישיון כעובדת סיעוד אצל שלושה מעסיקים עד שנת 2017. המערערת הגישה בקשה למקלט בשנת 2017, וטענה שבביקורה אצל משפחתה בסרילנקה הותקפה באלימות על ידי בני משפחתה בשל התנגדותם למערכת יחסים, שאותה היא מנהלת עם אזרח סודני מוסלמי השוהה בישראל, ואושפזה לפרק זמן של שלושה ימים בגלל התקיפה האמורה. משרד הפנים דחה על הסף את בקשת המקלט בנימוק של שיהוי בהגשתה ובנימוק לפיו לא הוכח שנשקפת למערערת סכנה במדינת מוצאה.

בית הדין לעררים דחה ערר, שהוגש על החלטת משרד הפנים, וקבע כי התנהלות המערערת אינה מתיישבת עם התנהלותו של אדם החושש לחייו – המערערת נסעה לביקור בסרילנקה למרות שידעה את עמדת משפחתה לגבי הזוגיות שבה היא מצויה, נשארה בסרילנקה חודש לאחר שהותקפה, ולא פנתה למשטרה בסרילנקה.

המערערת, יחד עם ביתה בת השנה, הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי סיכויי הערעור נמוכים, שכן פסק דינו של בית הדין לעררים, המתאפיין לפי קביעת בית המשפט במקצועיות ומומחיות בעניין, מפורט ומנומק ולכאורה אין עילה להתערב בו. עם זאת, נוכח הטענות בדבר סכנת חיים הנשקפת למערערת, ובהתחשב בהיותה של המערערת השנייה קטינה בת שנה, נקבע שמאזן הנוחות מצדיק מתן סעד זמני.