עמ"נ (י-ם) 16895-11-17 פלונית נ' רשות האוכלוסין וההגירה (4.5.2018)

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור על פסק דין של בית הדין לעררים, ואישר את דחיית בקשת המקלט של משפחה מחוף השנהב, המבוססת על חשש מפני ביצוע FGM (השחתת איבר המין הנשי) בשתי בנות המשפחה.

העורר והעוררת הם בני זוג שנכנסו לישראל שלא כדין בשנים 2004 ו-2005, ושחלה עליהם מדיניות ההגנה הזמנית, שחלה בשעתה על אזרחי חוף השנהב. לאחר שהוסרה ההגנה הזמנית, בשנת 2012, ולאחר שנדחתה בקשת מקלט פרטנית שהשניים הגישו, העוררים שבו וביקשו מקלט בישראל בטענה כי שתי בנותיהם, שנולדו בארץ, יעברו FGM בחוף השנהב, וכי ההורים יירדפו על רקע התנגדותם לכך. לאחר שהבקשה החדה למקלט נדחתה על הסף, בית המשפט המחוזי הורה, בהליך קודם, על בחינת הבקשה לגופה.

בית הדין לעררים קבע בפסק דינו מושא הערעור כי עילת הרדיפה הנטענת היא שייכות לקבוצה חברתית מסוימת, ונופלת בגדר תנאי אמנה בדבר מעמדם של פליטים; כי אין לשלול במישור האובייקטיבי קיומה של סכנה פוטנציאלית אם המערערים יתגוררו בקרבת משפחתה של העוררת; וכי באזור מגורי משפחת העוררת, בו מדובר בפרקטיקה נפוצה במיוחד, אי אפשר להסתמך על הגנת המדינה. עם זאת, בית הדין קבע כי אין מניעה שהעוררים יתגוררו באזור אחר בחוף השנהב כדי להימנע מרדיפה.

בערעור נטען שבית הדין בחן את שאלת קיומה של אפשרות מגורים באזור אחר בחוף השנהב שלא על פי הנחיות נציבות האו"ם לפליטים בעניין חלופת מגורים פנימית, וכי הכרעתו אף אינה עומדת בהנחיות נציבות האו"ם לפליטים בעניין FGM.

בית המשפט המחוזי קבע שהחלטת משרד הפנים מקיימת את הנחיות הנציבות. נקבע שמשרד הפנים הצביע על אזור נרחב בחוף השנהב, שבו העוררים יוכלו להתגורר, וכי אין חובה להצביע על עיר מסוימת כדי לעמוד בנטל להראות כי קיימת חלופת מגורים פנימית. בית המשפט הוסיף וקבע כי חלופת המגורים, שעליה הצביע משרד הפנים, היא רלוונטית (משום שלא בכל חוף השנהב התופעה נפוצה) וסבירה (משום שהעוררים יוכלו לשרוד כלכלית באזורים אחרים, ואין חובה להראות כי יוכלו לחיות ברווחה כלכלית).

* עו"ד פומרנץ מסרה כי על פסק הדין יוגש ערעור בזמן הקרוב.