עמ"נ (י-ם) 57756-05-20 זוואדה נ' שר הפנים (4.11.2020)

בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים בעניין דחיית בקשת המקלט של המערערת.

המערערת היא אזרחית אתיופיה, שהגישה בקשת מקלט בה נטען כי נשקפת לה סכנה על רקע חברותה במפלגה הנרדפת על ידי השלטון. בקשתה למקלט נדחתה על ידי משרד הפנים וערר שהוגש לבית הדין העררים נדחה אף הוא.

בית המשפט המחוזי עמד על כך שפסק דינו של בית הדין לעררים הוא בעיקרו עובדתי, ועל כך שהוא מבוסס על ממצאים בדבר חוסר אמינותה של המערערת.

בית המשפט דחה את טענת המערערת לפיה יש לבטל את החלטת משרד הפנים משום שלא ביצע בדיקות פורנזיות למסמכים שהגישה. בית המשפט קבע כי נטל ההוכחה לעניין הטענות מוטל על מבקש המקלט, וכי טענת המערערת לפיה היה על משרד הפנים לבצע בדיקות פורנזיות כדי לסייע למערערת משמעו העברת נטל ההוכחה למשרד הפנים. כמו כן נדחתה הטענה כי העובדה שמשרד הפנים איבד את התיעוד החזותי של הריאיון שנערך עמה מצדיק ביטול של החלטתו.

בית המשפט אף קבע שאין מקום להתייחס לטענות המערערת בדבר מדיניות משרד הפנים לגבי האופן שבו הוא מיישם או לא מיישם את אמנת הפליטים, משום שנקודת המוצא לכל דיון היא התשתית העובדתית המהווה בסיס לדיון, ונוכח מסקנות משרד הפנים ובית הדין במישור זה, אין לדון בטענות בדבר אמנת הפליטים ודרך יישומה בישראל.

בית המשפט אף טוען, באופן שגוי, שמדינת ישראל לא חתומה על אמנת הפליטים אך נכונה לראות עצמה כמחויבת לה (תוך הפניה לפסק דינו של בית המשפט העליון בעע"מ 8870/11 הקובע בפסקה 8 את ההיפך: "במישור המשפט הבין-לאומי, חתומה מדינת ישראל על אמנת הפליטים ועל הפרוטוקול המשלים לה … . הוראות אמנת הפליטים לא אומצו בחקיקה פנימית, אך אין חולק כי המדינה מחויבת לכבדן").