עמ"נ (י-ם) 59762-09-19 פלונית נ' רשות האוכלוסין וההגירה (20.10.2020)

בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים, שניתן בהסכמת המערערת.

המערערת היא אזרחית אתיופיה, נשאית HIV, שנכנסה לישראל יחד עם דודה תוך התחזות לאחת מבנותיו וקיבלה אזרחות ישראלית, שבוטלה כעבור כחצי שנה, לאחר שהסתבר שהיא אינה זכאית לאזרחות. המערערת המשיכה לשהות בישראל, ולאחר שבע שנים נעצרה, וטענה כי יש לה בן זוג ישראלי. המערערת שוחררה ממשמורת והחלה בהליך המדורג להסדרת מעמדם של בני זוג של אזרחי ישראל אולם בהמשך נפרדה מבן זוגה והגישה בקשה למעמד מטעמים הומניטריים, שנדחתה על ידי משרד הפנים.

בית הדין לעררים המליץ למערערת לחזור בה מן הערר בשל סיכוייו הקלושים ולהסתפק בתקופת התארגנות של 6 חודשים ליציאה מהארץ. המערערת קיבלה את ההצעה, ובהתאם לכך ניתן פסק דין הדוחה את הערר בהסכמת המערערת ומעכב את ההרחקה בחצי שנה.

לאחר שניתן פסק הדין, המערערת החליפה ייצוג והגישה בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי לא הבינה את המצב המשפטי ואת האפשרויות העומדות בפניה, לרבות הגשת ערעור על פסק דין של בית הדין לעררים. בית הדין דחה את הבקשה, והמערערת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. בערעורה המערערת טענה כי היא מצויה במצב נפשי קשה, וכי הצעת בית הדין הוסיפה למצוקתה. בנוסף היא טענה כי באת כוחה הקודמת הסבירה לה שבית הדין עתיד לדחות את הערר וכי היא לא תוכל להמשיך לייצגה, ולכן לא נותר לה אלא להסכים להצעת בית הדין. המערערת טענה לגוף העניין שמשרד הפנים לא נימק כראוי את החלטתו ולא הצביע על בדיקה עניינית של היתכנות קבלת הטיפול הרפואי לו היא זקוקה במדינת מוצאה.

בית המשפט קבע כי נוכח העובדה שהמערערת הייתה מיוצגת ואף ניתנו לה ימים אחדים למסירת עמדתה להצעת בית הדין, הרי שלא יכול להיות ספק שההסכמה היתה חופשית ומרצון, ללא כל לחץ שהופעל עליה ותוך הבנה מלאה של משמעות פסק הדין.

בית המשפט הוסיף, למעלה מן הצורך לשיטתו, כי בית הדין צדק בסוברו שסיכויי הערר נמוכים, שכן בהחלטת משרד הפנים נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים, נקבע כי זיקתה לאתיופיה חזקה מזיקתה לישראל, ונקבע כי אין מניעה שהמערערת תקבל טיפול רפואי באתיופיה.