עמ"נ (מרכז) 41977-03-20 דיאלו נ' רשות האוכלוסין וההגירה (13.4.2020)

בית המשפט המחוזי דחה ערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת בעניינו של אזרח גיניאה, שביקש לשחררו בשל מגיפת הקורונה ונוכח החזקתו הממושכת במשמורת.

המערער נכנס לישראל בשנת 2006, הוחזק במשמורת עד שנת 2009, ולאחר מכן בקשתו להכיר בו כפליט נדחתה. כלפי העותר הופנו דרישות לעזוב את הארץ מאז שנת 2013, ובשנת 2018 נעצר והושם במשמורת.

בשנת 2019, לאחר הצהרת המערער כי יסכים לעזוב את ישראל, בית הדין הורה על שחרורו, אולם לבקשת משרד הפנים השחרור עוכב לצורך הרחקתו לאחר שהוצאה לו תעודת מעבר ישראלית ונקבע מועד לטיסה. בהמשך, החלטת השחרור בוטלה נוכח טענת משרד הפנים כי המערער סירב לעלות על הטיסה עם תעודת המעבר הישראלית, בטענה כי בשל היותה של גיניאה מדינה מוסלמית, גירושו לשם באמצעות תעודת מעבר ישראלית תגרום לו לבעיות. בקשה נוספת שהוגשה לבית הדין לביקורת משמורת לשחרור המערער נדחתה.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על החלטת בית הדין, וקבע כי המערער אינו משתף פעולה עם הרחקתו, וכי הוא לא ביסס את הטענה לפיה גירושו לגיניאה עם מסמכים ישראליים יסכן אותו.

בית המשפט ציין כי בהליכים קודמים שהתקיימו בפניו, רשות האוכלוסין וההגירה הצהירה שלא ניתן להרחיק אזרחי גיניאה באמצעות תעודת מעבר ישראלית בלבד, וכי הוא ער להליכי הרחקה שלא צלחו, ולכן מוטב היה שבית הדין יקיים דיון מעמיק בשאלה אם נערכו כל הבדיקות והתקבלו כל האישורים הדרושים כדי להבטיח את כניסתו הסדורה של המערער לגינאה. אולם נוכח דחיית המלצת בית המשפט להחזיר לצורך זה את העניין לבית הדין על ידי הצדדים, בית המשפט החליט לפסוק לגוף העניין, תוך שהוא מציין כי מצופה שככל שהעניין יגיע פעם נוספת לבית הדין יוצגו הסברים לשינויים שחלו, אם חלו, באפשרויות השבת אזרחי גיניאה למדינתם.

באשר לטענה הנוגעת למגפת הקורונה, בית המשפט קבע כי החשש לפגיעה בבריאות המוחזקים במשמורת הוא שיקול כבד משקל, אך אין מדובר בשיקול בלעדי, ובמקרה זה החשש אינו מצדיק שחרור ממשמורת.