עמ"נ (ת"א) 69041-02-19 הירונמוהן נ' משרד הפנים (21.3.2019)

בית המשפט המחוזי דחה בקשה לסעד זמני שהוגש בגדרי ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים, שבו נדחה עררו של מבקש מקלט מהודו.

המערער נכנס לישראל בשנת 2015 באשרת תייר, ונשאר במדינה לאחר פקיעת רישיון הישיבה שלו. כשנתיים וחצי לאחר כניסתו לישראל המערער הגיש בקשת מקלט, שבמסגרתה טען ששימש כנהג של בכיר במפלגה ההינדית ולכן נתקל בהתנכלות מצד מוסלמים, וכי בן דודו נהרג כתוצאה ממתקפה של מוסלמים. בקשתו של המערער נדחתה מפאת השיהוי בהגשתה.

ערר שהוגש על ההחלטה נדחה על ידי בית הדין לעררים.

בית המשפט המחוזי קבע שסיכויי הערעור קלושים שכן העותר שהה בישראל שנתיים וחצי לפני שהגיש את בקשת המקלט; משום שבהודו כ-80% מן האוכלוסיה משתייכים לדת ההינדו שהמערער טוען שהוא נרדף בגין השתייכות לה; ומשום שאף על פי שבאזור מגוריו של המערער יש רוב מוסלמי, העותר יכול לעבור למקום מגורים אחר בהודו, שבו לא יירדף.

כמו כן נקבע שמאזן הנוחות נוטה לדחיית הבקשה לסעד זמני משום שלמערער לא נשקף סיכון במדינתו.