עמ"נ (ת"א) 72408-05-19 Beneshchuk נ' רשות האוכלוסין וההגירה (9.7.2019)

בית המשפט המחוזי דחה בקשה לסעד זמני שיאסור על הרחקת המערערים, אזרחי אוקראינה, ועל נקיטה בהליכי אכיפה נגדם עד להכרעה בערעורם על פסק דינו של בית הדין לעררים בעניינם.

המערערים, אם ובנה, הגישו בקשת מקלט המבוססת על אי רצונו של הבן להתגייס לצבא אוקראינה. בקשת המקלט נדחתה בסדר דין מהיר. המערערים הגישו לבית הדין לעררים עררים, שנדחו לאחר שהודיעו כי הם מבקשים למשוך אותם. בפסקי הדין של בית הדין לעררים נקבע שעל המערערים לצאת מישראל בתוך 30 ימים, כי הם לא יגישו בקשה להארכת שהייתם בארץ, וכי ככל שיעשו כן, הבקשה תיבחן רק לאחר שייצאו מישראל.

כחודשיים לאחר מכן המערערים הגישו למשרד הפנים בקשה לעיון מחדש בפסקי הדין בעניינם, וצירפו מסמכים המעידים, לשיטתם, על כך שהרשויות באוקראינה מבקשות לגייס את המערער ואת אביו. משרד הפנים דחה את הבקשה בנימוק לפיו בקשה לעיון מחדש אינה חלק מההליכים העומדים לרשות המערערים כדי להשיג על ההחלטה, ובית הדין לעררים דחה על הסף ערר שהוגש על ההחלטה מבלי שהתבקשה תגובת משרד הפנים. על פסק דינו של בית הדין לעררים הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי קבע שסיכויי הערעור נמוכים, משום שבהתאם לנוהל הטיפול במבקשי מקלט, ניתן להגיש בקשה לעיון מחדש רק בהחלטות שניתנו בבקשות מקלט על ידי שר הפנים או מנכ"ל רשות האוכלוסין, ומשום שבפסקי הדין בעניינם של המערערים, שלא הוגשו עליהם ערעורים ושהפכו חלוטים, נקבע שאם יוגשו בקשות נוספות הן תידונה לאחר יציאתם של המערערים מישראל.

כמו כן נקבע שמאזן הנוחות אינו מצדיק מתן סעד זמני בשל עשיית הדין העצמי של המערערים ונוכח העובדה שהם מיוצגים, ובאת כוחם תוכל לנהל את ההליך בעניינם לאחר שייצאו מישראל.