עמ"נ (ב"ש) 66225-02-19 עווד נ' משרד הפנים (29.3.2019)

בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת, וביטל את אחד מתנאי השחרור ממשמורת שנקבעו, שלפיו נדרש ערב לקיים פיקוח צמוד על המערער בכל שעות היממה.

המערער הוא תושב דרפור שבסודן, שנכנס לישראל בשנת 2008, הגיש בקשה למקלט, ולאחר מכן קיבל רישיון ישיבה מסוג א/5 בגדרי ההסדר שבמסגרתו הוחלט לתת ל-600 תושבי דרפור רישיון מסוג זה.

בשנת 2017 המערער הורשע לפיה הודאתו בעבירה של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי, ונגזרו עליו 8 חודשי מאסר בפועל. לאחר סיום ריצוי העונש נערך לו שימוע על ידי ממונה ביקורת הגבולות, שבמסגרתו הוחלט שאין לשחררו בנימוק לפיו הוא מסכן את שלום הציבור, ולפיו הוא אינו משתף פעולה עם הרחקתו לסודן או למדינה שלישית בטוחה.

בית הדין לביקורת משמורת החליט לשחרר את המערער, וקבע כי הערב שנקבע יפקח על המערער כל שעות היממה.

מספר חודשים לאחר מכן הוגשה לבית הדין בקשה להקלה בתנאי השחרור כך שתבוטל התחייבות הערב לפקח על המערער כל שעות היממה. בית הדין דחה את הבקשה בנימוק לפיו הפנייה אל בית הדין נעשתה בחוסר ניקיון כפיים, נוכח העובדה שהמערער מפר את הוראת בית הדין לפיו יתקיים פיקוח כל שעות היממה.

בערעור נטען כי המערער עבד באותו מקום עבודה, שבו עבד הערב, אך פוטר, ולכן אינו יכול לשהות עמו בכל שעות היממה. עוד נטען כי עליו לפרנס את משפחתו, וכי התנאי אף מונע את חזרתו לאילת, שם התגורר לפני שנעצר, ואינו מאפשר לו להגיע לבדיקות רפואיות ולמשרדה של באת כוחו. בנוסף נטען כי אין מקום לעשות שימוש בחוק הכניסה לישראל כדי להתמודד עם עבריינות, וכי השימוש בו מהווה הפליה בין המערער לבין ישראלים שריצו מאסר פלילי.

בית המשפט המחוזי קבע כי תכלית הוראות המשמורת בחוק הכניסה לישראל היא הפסקת השהייה הבלתי חוקית ולא ענישה פלילית, וכי גם לגבי מי שסיים לרצות מאסר פלילי יש לבחון במסגרת הליך המשמורת וקביעת תנאי השחרור אם מתקיים בעניינו הליך הרחקה אפקטיבי ולאזן בין השיקולים הרלוונטיים.

בית המשפט פסק כי התנאים שקבע בית הדין לביקורת משמורת הם תנאים מכבידים יתר על המידה, וכי ניתן להבטיח את שלום הציבור ללא פיקוח צמוד של ערב, ועל כן ביטל את התנאי האמור.