ערר (י-ם) 1364-15 חסן נ' משרד הפנים (4.5.2017)

בית הדין לעררים קיבל ערעורים שהגישו שני מבקשי מקלט תושבי חבל דרפור שבסודן, והורה לתת להם רישיונות ישיבה מסוג א/5.

העוררים הגישו בקשות למקלט לפני זמן רב, אך בקשותיהם למקלט, כמו כל יתר הבקשות של תושבי דרפור (למעט אחת), לא הוכרעו על ידי משרד הפנים. בית הדין עמד על שלביה הקודמים של ההתדיינות, ועל כך שבחודש פברואר 2015 משרד הפנים התחייב בהליך בבית המשפט העליון כי בתוך שנה יכריע בכל בקשות המקלט של אזרחי סודן ואריתריאה; על כך שפעמיים הושתו על משרד הפנים הוצאות העוררים לאחר שלא עמד בהתחייבות זו ובהחלטת בית הדין לתת החלטה בבקשות המקלט; ועל כך שנוכח אי קבלת החלטה בעניינם של העוררים, בית הדין הורה בהחלטת ביניים לתת להם רישיונות ישיבה מסוג ב/1.

בית הדין ציין כי מנתונים שהוצגו בפניו עולה שטענת משרד הפנים בדבר עומס, שמנע את האפשרות להכריע בבקשות המקלט של תושבי דרפור, היא אמתלת שווא, וכי משרד הפנים למעשה הקפיא את הטיפול בבקשות המקלט של תושבי דרפור. בית הדין אף עמד על כך שבפני שר הפנים מונחת טיוטת חוות דעת באשר להכרה במבקשי מקלט מדרפור כפליטים, וכי הגיעה השעה ששר הפנים יכריע בסוגיה.

בית הדין קבע שבהעדר החלטה בתוך שישה חודשים בבקשות המקלט הפרטניות של העוררים או קביעת מדיניות עקרונית בעניינם של תושבי דרפור, יש לתת לעוררים רישיונות ישיבה מסוג א/5 וזאת עד לקבלת החלטה סופית בבקשותיהם למקלט.