ערר (י-ם) 4275-19 Melat נ' משרד הפנים (7.7.2020) 

בית הדין לעררים קיבל ערר על החלטת משרד הפנים והורה לתת לעוררת רישיון ישיבה מסוג ב/1 לתקופת לימודיה האקדמיים בישראל. 

העוררת, אזרחית אתיופיה, נכנסה עם משפחתה לישראל ללא היתר בשנת 2008 כשהייתה בת 10 שנים. אמה, ששהתה בישראל, עזבה בשנת 2014 יחד עם אחיה של העוררת. העוררת הגישה בקשה למעמד מטעמים הומניטריים, בה גוללה את סיפור חייה, ותיארה את האופן בו חיה תקופה ארוכה במקלטים. לאחר שהאם חזרה לאתיופיה העוררת הוכרזה כ"קטינה נזקקת", מונתה לה אפוטרופא עד גיל 18, והיא התגוררה בבית השנטי בתל-אביב. 

העוררת קיבלה תעודת בגרות, למדה גרפיקה ועיצוב במכללה ולאחר מכן התקבלה ללימודי תואר ראשון במרכז הבינתחומי בהרצליה. על פי טענתה בבקשתה למעמד, קשריה עם משפחתה באתיופיה קלושים, אין לה בית לחזור אליו באתיופיה ובמשך שנות התבגרותה, זהותה התגבשה בישראל. משרד הפנים דחה את בקשתה למעמד ומסר שלא נמצאו טעמים הומניטריים מיוחדים המצדיקים מתן מעמד בישראל. 

בית הדין לעררים קיבל את הערר שהוגש על החלטת משרד הפנים וקבע כי משרד הפנים "נתן החלטה סכמתית בבקשה ולא העניק משקל ראוי לסוגיות העיקריות שבבסיס הבקשה – נסיבות חייה הקשות של העוררת, שהייתה של העוררת כקטינה נזקקת ובלתי מלווה בישראל והשתלבותה במוסד להשכלה גבוהה לצורך לימודיה". בית הדין הוסיף כי ההחלטה שלא להעניק לעוררת מעמד הומניטרי, לפחות עד סיום לימודיה האקדמיים, היא החלטה בלתי סבירה ובלתי מידתית, וכי הדרישה שתצא מישראל באמצע לימודיה לתואר ראשון היא דרישה לא הומנית. 

בהתאם, בית הדין הורה למשרד הפנים לתת לעוררת רישיון ישיבה מסוג ב/1 לאורך כל תקופת לימודיה לתואר ראשון וגם לתקופת לימודיה לתארים מתקדמים במוסד המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. כמו כן נקבע כי לאחר סיום לימודיה העוררת תוכל להגיש בקשה להמשך הסדרת מעמדה בישראל, ככל שיהיה שינוי נסיבות בעניינה.