ערר (ת"א) 1981-14 ארבאב נ' משרד הפנים (28.1.2019)

בית הדין לעררים קיבל באופן חלקי ערר בעניין השוואת מעמדה של בת זוג של מבקש מקלט, שבקשתו למקלט לא הוכרעה במשך מספר שנים.

העוררים – אזרח סודן מדרפור, שבידיו רישיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 שהגיש בקשת מקלט שטרם הוכרעה, ואזרחית סרי לנקה – הם בני זוג, שהגישו בקשה להשוואת מעמדה של העוררת למעמדו של העורר. משרד הפנים דחה את בקשתם בהתאם לסעיף 12.ג לנוהל הטיפול במבקשי מקלט, לפיו תתאפשר השוואת מעמד של בן זוגו של מבקש מקלט, אלא אם מערכת היחסים נרקמה בישראל.

במסגרת הערר, שהוגש בשנת 2014, נטען כי יש לחרוג מהוראות סעיף 12.ג לנוהל או לבטלו בהיותו בלתי מידתי.

בדיון שהתקיים בבית הדין בשנת 2015, משרד הפנים התחייב שיכריע בבקשת המקלט של העורר עד חודש פברואר 2016. למרות זאת, מאז לא הוכרעה בקשתו.

בית הדין ציין ששאלת סבירותו של סעיף 12.ג לנוהל נדונה אך לא הוכרעה בבית המשפט העליון, ונמנע אף הוא מהכרעה בשאלה זו. בית הדין קבע כי משרד הפנים חייב היה לבחון אם יש הצדקה לסטות מהוראות הנוהל, וכי במקרה זה קיימת הצדקה כזו. זאת לאור העובדה שבקשת המקלט של העורר תלויה ועומדת מספר שנים ללא הכרעה.

בית הדין קבע שככל שבקשת המקלט של העורר לא תוכרע בתוך 45 ימים, העוררים יוכלו להגיש בקשה חדשה להשוואת מעמדה של העוררת למעמדו של העורר, וכי הבקשה לא תידחה על הסף ותיבחן לגופה.