ערר (ב"ש) 3837-15 עבדאללה נ' משרד הפנים (16.6.2016)

בית הדין לעררים דן בעררם של אזרח סודן ואזרחית ישראל, שנישאו זה לזה וביקשו להסדיר את מעמדו של בן הזוג. בתחילה בקשתם נדחתה על הסף משום שלא הציגו את כל המסמכים הנדרשים. בהמשך הוגשה בקשה שנייה להסדיר את מעמדם תוך צירוף המסמכים הנדרשים, אולם משרד הפנים דרש העתק מקורי ומאומת שלהם, ובהעדר העתק כזה נמנע ממתן החלטה בבקשה.

לאחר הגשת הערר הודיע משרד הפנים כי הוחלט לתת לעורר רישיון ישיבה מסוג ב/1, אולם העוררים התנגדו למחיקת הערר וטענו כי לא ברור מהחלטת המשיב האם הוחלט להחיל עליהם את ההליך המדורג והאם יתאפשר לעורר לשדרג את מעמדו בהמשך, בהתאם להוראות הנוהל העוסק בהליך המדורג.

בית הדין הורה למשרד הפנים להחליט בתוך 30 ימים האם להכניס את העורר להליך המדורג. בפסק דינו בית הדין הוסיף כי יש צדק בטענת העוררים כי אין באפשרותו להשיג מסמכים נוספים נוכח היותה של סודן מדינה שעמה לישראל אין יחסים דיפלומטיים. בית הדין הוסיף וקבע כי אמנם אין בהחלטתו כדי לקבוע שיש להחיל על העוררים את ההליך המדורג, אך הוא סבור כי בנסיבות שבהן אין מחלוקת בדבר כנות הקשר ראוי שמשרד הפנים יגלה גמישות, שכן השגת המסמכים אינה מתאפשרת מסיבות אובייקטיביות שאינן קשורות בעוררים.