HIAS הנו ארגון יהודי בינלאומי ללא מטרות רווח, הפועל סביב העולם כדי להגן על פליטים שנאלצו להמלט ממולדתם בגלל מי שהם, לרבות מי שנרדף על רקע אתני, דתי ומגדרי. מאז הווסדו בשנת 1881 מסייע היא"ס לפליטים לבנות מחדש את חייהם בכבוד ובבטחה.

 "כל המציל נפש אחת – כאילו הציל עולם ומלואו" (מסכת סנהדרין, (ד, ה))

היא"ס פועל ב-14 מדינות על פני חמש יבשות. במשך שנות פעילותו סייע ללמעלה מ- 4.5 מליון בני אדם. בישראל הארגון מסייע לעולים, עובד במשותף עם גופים ממשלתיים ואזרחיים שונים כדי לשפר את הליכי המקלט במדינה ופועל למען ייצוג משפטי של מבקשי מקלט בתחומיה.

עדכונים כלליים

בימים אלה נפתחה קבוצת העמיתים החדשה לייצוג מבקשי מקלט. הקבוצה הבאה תפתח בעוד מספר חודשים.

לפרטים לחצו כאן

תכנית המלגות לעולים חדשים תפתח בחודש אוגוסט 2017.

לפרטים לחצו כאן

HIAS on Twitter

 סיפורי הצלחה

בתו ובן זוגה של גבריאל, מבקש מקלט מאריתריאה, נפלו קורבן לפשע שנאה בירושלים, עת נשלך בקבוק תבערה נזרק על ביתם, וגרם להם לכוויות קשות בכל גופם. בתו של גבריאל הייתה אז בהריון, ומאז האירוע מתקשה בן זוגה לצאת מהבית ולכלכל את בנם בשל מצבו הרפואי. גבריאל התגייס לעזרתם, ועל אף גילו המבוגר הוא עובד שישה ימים בשבוע בניקיון רחובות. כשזומן למתקן "חולות", חשש כי נכדו הפעוט יוותר ללא כל תמיכה. עו"ד אמיר פלד, אשר מייצג את גבריאל פרו-בונו, הגיש ערר בעניינו, וקיבל צו ארעי שמנע את כליאתו עד להכרעה בערר, אשר בזכותו ממשיך גבריאל לדאוג למשפחתו.

*השמות שונו והפרטים טושטשו לצורך שמירה על פרטיות הלקוח.

מרים, אישה מבוגרת, נמלטה מאריתריאה, שם שולט משטר רודני שמדכא באלימות ובכליאה ממושכת כל התנגדות פוליטית, עקב אלימות בעלה לשעבר ואיומיו כי ילשין לממשלה על פעילותה האופוזיציונית. היא הגיעה בטיסה עם קבוצת צליינים נוצרים, עזבה את הקבוצה ופנתה להגיש בקשת מקלט. משרד הפנים סירב להכיר בה כאריתראית וקבע שהיא אתיופית, כיוון שנולדה בטרם זכתה אריתריאה לעצמאות מאתיופיה. בשל כך, מרים הייתה כלואה שלוש שנים ומששוחררה – נותרה ללא כל אשרה שמאפשרת לה להתקיים. עו"ד כרמל פומרנץ ייצגה את מרים פרו בונו והגישה ערר בעניינה, במסגרתו הציגה מכתב משגרירות אתיופיה שהיא אינה אזרחית המדינה וכן מכתב משגרירות אריתריאה שמזהה אותה כאריתראית. בעקבות הערר, משרד הפנים הכיר בה כאריתראית, וכך ט' חוסה תחת ההגנה הקבוצתית שמוקנית בישראל לאריתראים אשר מגינה עליה מגירוש וממעצר.

רבים ממבקשי המקלט שהגיעו לישראל סוחבים איתם טראומות מארץ מוצאם או מתלאות הדרך. כזה הוא האגוס, מבקש מקלט שנמלט מאריתריאה לאחר שהוחזק שם בכלא ועבר עינויים קשים, בשל התנגדותו למשטר הרודני במדינה ולשירות הצבאי הכפוי בה, אשר שקול לעבדות ויכול להמשך עשרות שנים. כשנמסר לו לאחרונה כי עליו להתייצב במתקן "חולות" שבו הזיכרונות מהכלא באריתריאה והציפו אותו. ייצוגו על ידי עו"ד מורן גור, אשר ייצגה אותו פרו-בונו ועמדה על מצבו הנפשי, הוביל לשחרורו. לאחר תקופה ארוכה בה היה במצוקה, ולא יכול היה לממן ייצוג משפטי, האגוס יודע שיש לו למי לפנות לעזרה. הוא מוקיר תודה על העזרה שקיבל, ושב ליצור אמנות כמקודם.

מאגר מידע

כחלק מעבודתנו עם מבקשי מקלט, חשוב לנו לתת פנים אנושיים לנושאים המוסריים והפוליטיים המורכבים של תופעת מבקשי המקלט בישראל, ולענות על שאלות באשר לזכויותיהם. כמו כן, במסגרת פעילותנו להגביר את הייצוג האיכותי פרו-בונו למבקשי מקלט, אנו מפרסמים עדכונים משפטיים שוטפים וכן כלי עזר לשימוש עורכי דין מייצגים.

מידע כללי  |  מידע משפטי

היא"ס מפעיל תכנית מלגות לסטודנטים עולים חדשים

שם: הייל מנגיסטאב, שנת לידה: 1982, מדינת מוצא: סגנטי, אריתראה

נולדתי בדרום אריתראה והגעתי לישראל בנובמבר 2010. חיפשתי מקלט בישראל בשל המצב הפוליטי והכלכלי במדינה שלי- יש שם שלטון דקטטורי אבסולוטי מזה שני עשורים ואין לנו זכות לבטא את הרגשות שלנו. מאסר מבודד, מעצר שרירותי, חטיפות, חוסר יכולת תנועה וירי במי שמנסה לעזוב את המדינה, הן תופעות שכיחות שם. מרכז ההכשרה הצבאי בסאווה נוסד כדי להגן על אריתראה כשנה לאחר שאריתראה קיבלה עצמאות. השרות הצבאי הפך להיות שרות חובה בלתי מוגבל בזמן. בעוד שחיילים וחיילות בישראל משרתים בצבא שנתיים או שלוש שנים בהתאמה, באריתראה אף אחד לא משוחרר מהצבא.

באריתראה סיימתי את לימודי המשפטים וקיוויתי להמשיך את לימודיי. נשיא האוניברסיטה אמר לי שישלחו אותי לרכוש השכלה גבוהה בהולנד מתאמם. אמירה זו התבררה כשקרית. במקום זאת הכריחו אותי לשרת תקופה לא מוגדרת בחיל הים. ארגנתי הפגנות נגד מפקדי הצבא האריתראי ונעצרתי מספר פעמים. חבר שלי התקשר אלי ואמר לי שנדונתי למאסר במשך שלוש שנים, שכנראה שאמות שם, ושאני צריך לברוח. באריתראה אף אחד לא יבוא להגן על הזכויות של אדם שנעצר. פחדתי על חיי, ולכן עזבתי את אריתראה והגעתי לאתיופיה בשנת 2004. בפברואר 2007, הגעתי לחארטום בסודאן. לא יכולתי להשאר אפילו יום אחד במחנות הפליטים הגובלים עם אריתראה. הם לא היו בטוחים עבורי בשל הנוכחות של החיילים האריתראים במחנות. הייתי בחארטום במשך שנתיים, לאחר מכן הגעתי ללוב בתקווה להגיע  לארופה. אך לאחר ההסכם בין לוב ואיטליה לחסום את הדרך בים, ישראל נהייתה האפשרות היחידה עבורי.

Meet Asmailt, 26 years old, from Eritrea-

Asmait was drafted into the Eritrean army. She had only one thing to look forward to during the day – the prayer group she secretly organized. The Eritrean army did not permit assemblies of more than three or four people, and certainly not the crowds nearing fifty that attended her services. But word got out and Asmait was accused of political organizing and was placed in jail for a week.

In Israel, A

smait settled in Haifa. She soon found work as a cleaner in a local nursing home. Yet the seniors at the nursing home, many of them religious, did not treat her kindly. One elderly lady accused Asmait of coming to Israel only to kill the Jews. “You are like my grandfather and grandmother back home in Eritrea, so why would I kill you?,” Asmait calmly responded. Slowly she began to explain her story to the seniors. “Everything was hard in the beginning, but little by little they began to love me. They shared with me their stories as well. Now I am like one of their family. We still call each other to say hi".

"I have a good feeling when I help people, when I talk to my community. After every darkness, after a lot of struggle, there will be light, freedom, independence. One day we will throw out our government and return to our country and we will have our own country, a free country like everyone else. We must be strong in everything. We should always be confident.”

מטרתו של פרוייקט פני גלות היא לתת פנים אנושיים לנושאים המוסריים והפוליטיים המורכבים של תופעת מבקשי המקלט בישראל. פרוייקט זה של היא"ס ישראל בשיתוף פעולה עם קבוצה של סטודנטים מתמחים, חותר להעמיק את ההבנה על נושא זה ועל האנשים שמושפעים ממנו.

לשאלות והערות, ניתן לפנות לדוא"ל: facesofexile@hias.org.il. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאתר: www.hias.org.il.

אלה רק חלק מהאנשים שהיו צריכים לעזוב את אריתראה או סודאן ומצאו את דרכם לישראל. אנו אסירי תודה על כך שקיבלנו הזדמנות ללמוד על חייהם. ברצוננו לחלוק עמכם את סיפורי החיים שלהם, שכן לכל מבקש מקלט יש פנים.